|
|
עמוד:13
העליות לרגל לקראת חג הפסחא וחג המולד , דבר שסייע לשיפור מצבה הכלכלי . יצוין עוד , כי תנועת עולי הרגל מזרחה גרמה למהפכה זוטא ביחסי המסחר שבין אירופה למזרח , בהגבירה את כדאיות הפלגת האוניות בכיוון זה . * * * ירושלים שימשה לעתים קרובות משאת נפשם היחידה והעיקרית של עולי הרגל ורשמי ביקורם בארץ הקודש מצטמצמים לא אחת לתאור ירושלים ואתריה העיקריים : כנסיית הקבר , דרך היסורים , הר הזיתים ועוד . השם "ירושלים" מתנוסס על מרבית ספרי עולי הרגל , מתוך ידיעה שיש לכך משמעות רבה יותר מאשר לכל שם אחר . הוא גם היטיב לבטא את תוכן הספר , שכן ירושלים תפסה מקום מרכזי ברוב תאורי עולי הרגל שביקרו בארץ . מירושלים יצאו לביקור במקומות הקדושים שבסביבתה ; בעיקר לבית לחם ולביתניה ולטבילה בירדן . לביקור במקומות האחרים היתה חשיבות משנית והיא נעשתה בהתאם למידת ההתעניינות , האפשרויות והזמן שעמדו לרשות עולי הרגל . במושגים של היום , כמעט שלא ניתן להבין תופעה זו , שעולי רגל יחצו במשך חודשים ארוכים ימים ויבשות כדי לבקר בירושלים בלבד , תוך התעלמות מהמקומות האחרים . אך יש לזכור , כי ירושלים היתה בעיני עולי הרגל המקום המפורסם והנערץ ביותר עלי אדמות , שבה ביקשו להתייחד עם המקומות הקדושים מבלי שהתעניינו בהכרח במקומות האחרים . זאת ועוד , בעוד שהסיור בירושלים ובסביבתה נחשב פחות או יותר בטוח , הביקור במקומות אחרים היה כרוך ( במרבית התקופות ) בהוצאות , בתלאות ובסכנות שקשה היה לחזות את תוצאותיהם , ומרבית עולי הרגל נמנעו מכך . השומרון ואתריו לא נמנו עם היעדים המועדפים של עולי הרגל , והוא שימש בעיקר אזור מעבר מהצפון לירושלים ( או להיפך . ( יהודים שעלו לרגל מהגליל לירושלים נמנעו מלעבור בשומרון בשל האוכלוסיה השומרונית העוינת . לפי עדותו של הנוסע מפלקנטיה , השנאה לזרים היתה כה מושרשת בלב השומרונים , עד כי נהגו לשפוך קש ולהצית את העקבות שהותירו הנוכרים . האוכלוסיה הנוצרית הדלילה בשומרון ואופיו ההררי של חבל ארץ זה שהיה בלתי מיושב בחלקו ורחוק מעין השלטון , הפכוהו למקום מסוכן , שבו חיי עולי הרגל ורכושם היו הפקר . עד היום נשתמר השם ואדי חרמיה - "עמק השודדים" ( לרגלי בעל חצור ' ( כעדות למעשי השוד והביזה שארעו במקום . הגליל ועפון הארץ לא נמנו ברוב התקופות עם מרכזי העלית לרגל החשובים . הנוסע מבורדו , ( 333 ) למשל , הגיע לארץ ישראל מחוף לבנון ונמנע מלבקר בגליל ובאתריו , והמשיך תחת זאת לקיסריה ולירושלים . נוסע זה עבר אלפי מילין כדי לבקר במקומות הקדושים , ואין ספק שהדבר לא נעשה בשל חוסר זמן או חסכון . את הסיבה לכך יש לראות בעובדה , שלגבי הנוצרים הראשונים לא היתה כנראה משמעות מיוחדת לחייו הארציים של ישו ולמעשי הנסים ( שהתרחשו ברובם בגליל , ( ועיקר עניינם היה בסבלו של ישו , במותו ובתחייתו בירושלים . זאת ועוד , הגליל נחשב במרבית התקופות ( ובעיקר מאז מעבר לרף ; קטע ממפת בריירנבך , ( 1483 ) המתארת מקומות שונים pxn וירושלים במרכזה
|
|