|
|
עמוד:11
בו . ' ועדיין שאלה היא : מי חיבר את המגילה ? מי קבע כל יום ויום שנאמר בה ! כל יום טוב שבה' שנהג ביהודה ובירושלים קודם לכתיבתה בעליית ר' אלעזר בן חנניה , אימתי נקבע לראשונה , שהרי אינם ימים טובים שמדברי תורה . בחלק השני של ספר זה , שעניינו בירור טיבו של כל יום ויום שבמגילה , נשתדל להוכיח , שעיקרם של הימים הללו מתייחסים למעשים הקשורים בקורות בית חש מונאי , שרובם דברים שאירעו במשך שלושים ושלוש שנים של מלחמות באויבים מחוץ ומבית , בסורים ובמתייוונים , ומקצתם ימי זיכרון לדברים שאירעו בימי יוחנן הורקנוס ובימי אלכסנדר ינאי . יום טוב אחד שייך לתקופה הפרסית ( פורים ) ואחד זכר לביטול גזירתו של גאיום קאליגולה . אפשר שני ימים אלו נכתבו במגילה לשם השלמות , שכיוון שנתנו לה צורה של לוח לפי חודשי השנה בדין שתהא מחזיקה את כל הימים שאין מתענים בהם בכל ימות השנה . על כן נראה לנו , שרוב ימי המגילה הותקנו ביד החשמונאים הראשונים ! כל יום טוב סמוך למעשה שלזכרו הותקן , למן הניצחון הראשון שבסביבות ירושלים ועד ניצחונו של אלכסנדר ינאי על הימורים בכלקים שבבקעת הלבנון . והואיל ומאורע זה היה האחרון בניצחונות החשמונאים , שזכרו בא במגילה , אפשר שינאי היה האיש , שעל פיו העלו את הדברים לראשונה על הכתב . " כבר ראה צייטלין , שהשם 'מגילת תענית' אינו הולם את תוכנה של המגילה ; שהרי באמת היא מדברת בימים של שמחה לאומית , שאין מתענים בהם . הוא משער , כי שם זה ניתן לספר לראשונה בתקופת התלמוד , ואילו בתחילה קראו לה בשם 'מגילה' סתם , ובאמת זה שמה במשנה . בידוע שבימי בית שני היה אסור להעלות על הכתב כל תורה שנמסרה בעל פה ; אבל במגילה זו נהגו לפנים משורת הדין , משמע מידה של חשיבות מיוחדת נהגו בה . עליה נאמר שהיא 'כתיבא ומנחא' — כתובה ומונחת re שאול ליברמן 13 סבור , כי ' כתיבא ומנחא' פירושו פרסום ספר , שכך היו נוהגים בזמן העתיק , שהיו מניחים טופס מוגה של הספר במקדש , בספרייה או בארכיון . דבר זה נעשה כדי לשומרו מזיופים . בכל מקרה של חילוקי דעות בדבר הנוסח שבהעתק , היה הטופס המונח 11 שלא כדעה המקובלת אני סבור , שינאי המלך ירא שמים היה לפי דרכו , אף על פי שדעת הפרושים לא היתד , נוחה ממנו , בין שמצאו פסול במלכותו בין בכהונתו . מכל מקום קיים את חובותיו בעבודת המקדש ככוהן גדול , ואף כתב ספר תורה , ששמות ההוזיד , שבו של זהב היו ! ודבר זה ודאי רחוק הוא מדרכו של הולל פרוע , כפי שתיארו יוסף בן מתתיהו . ראה בספרי 'ינאי המלך , ' הוצאת קרית ספר , ירושלים תשכ"א , בו הבאתי את המקורות להברת אישיותו של ינאי והסברתי על שום מר . נסתלפה דמותו בספרי ההיסטוריה שלנו . 12 עירובין ס '' ב ע * ב . Hellenism in Jewish Palestine , p . 85 13
|
|