|
|
עמוד:12
במקדש החותך . נוהג זה שהיה ידוע בעולם היווני , שהיה הטופס המונח במקדש החותך' היה מקובל גם בישראל . המדרש " אומר : 'שלשה עשרה ספרי תורות כתב משה אותו היום שמת' שנים עשר לשנים עשר שבטי ישראל ואחת שהניח בארון שאם יבקשו לזייף מתוכה לא היו יכולין לזייף . ' נמצא' מגילת תענית לא היתה קיימת כאחת 'מגילת סתרים' / P שכל תלמיד כותב לעצמו דברי הלכה ששמע מרבו לשם לימוד ולא לאחרים , ואין סומכים על הנוסח שבידו 1 אלא היא היתה כתובה ומונחת במקום קדוש וטופסה מקויים ומאושר , וכל הרוצה בא ומעתיקה לעצמו או בודק על פי זה את הנוסח שבידו — כספר קדוש , שהוד קדומים חופף עליו . בבבלי , ראש השנה יט , ע"א ותענית יז , ע"ב נקראים ימי מגילת תענית בשם 'דברי סופרים . ' אלו הן הלכות המיוחמות לסופרים , שעליהן אמרו ( ירוש' ברכות פ"א , ה"ז ) » תדע לך שחביבין דברי סופרים מדברי תורה . לפי הפירושים למועדי המגילה , שערכנום למטה בחלק השני של חיבור זה , עיקרה של מגילה זו מתייחס למלכות בית חשמונאי . ואם כך הדבר , הרי שהיא תעודה היסטורית נכבדה מאוד להכרתה של תקופת בית שני בגדולתה . המגילה מלאה ידיעות על נפתוליהם של שני עולמות זה עם זה , של היוונות המתנוונת ושוקעת וכנגדה היהדות המתחזקת ועולה . בתעודה זו צפון אוצר בלום של זכרונות על קביעת דפוסים לסדרי עבודה שבמקדש , על גירוש זרים ומתנכרים' על כיבוש ארץ הכותים והרחבת גבולים כללית , שינויים בחיי הכלכלה ובחיי הרוח בישראל , בניין העיר וחיזוק המקדש והרבה כיוצא בהם . תעודה היסטורית בעלת תכונה מדינית כגון זו לא יכלה להאריך ימים לאחר שחרבה המדינה והעם התחיל מסתגל למחשבה של ישיבה בתפוצות שלא ברשות עצמו . ההלכה שבמגילה ( ימים שאין מתענים בהם ) עדיין הורוה בזמן חתימת המשנה . אבל כבר קודם לכן היו חכמים , שהיו סבורים שעבר זמנה ובטל כוח הוראתה' שאף על פי שמיתה הלכה קדומה נעשתה עליהם כמין 'הלכה ואין מורין כך . מסתבר שתחילה בטל כוחה בבבל , שכן גולה זו היתה חסרה זיקה לשאלות לאומיות מדי ניות' ובעניינים אלה היו קשריה ליהודה רופפים ויחסה אליה אדיש , ולעתים אף התנגדה לה . במשך הזמן , משנתרבו הצרות והגזירות' לא היה עוד מקום לימים טובים' שעיקרם זכר לניצחונות ולמעשים' שעקבותיהם לא נודעו אלא בעבודת המקדש ובהליכות המדינה בלבד . אין בידינו ידיעה על תקנה מפורשת המבטלת את כוח הוראתה של ההלכה שבמגילה ואפשר מעולם לא תיקנו תקנה כזאת ; אולם דבר זה נעשה מאליו , עד שהרבה ימים טובים שבמגילה נקבעו לאחר מכן ימי תענית צי 14 מדרש תהלים מזמור צ , הוצאת שלמה באבער עמי . 386 במדבר רבה ט , ט , ועוד . 15 ראה שבת וי ע"ב ורש"י שם .
|
|