|
|
עמוד:331
מרחב ראייה חדש ועצום קיים וממתין להכרה האנושית , וכדי להכירו ולחיותו , ממנו ואתו דרושה עבודת פינוי רבה להסרת מעטה העיוורון . ראיית המרחב היא היא הכרת ההתרחשות האלוהית המופלאה בפועל . אין צורך להתאמץ ולהמשיג את המעבר למרחב ; מוטב וכדאי לחוות את המהויות האלוהיות בטרנסצנדנטיות הרוחשת במציאות האונטולוגיה , בממשות הרוחשת במרחב המשמעויות הפועלות . ההתרחשות היא עכשיו , הווה , על הקרקע הזאת , על האדמה , בפרטים הקטנים , באירועים , בחוויית הטבע הסובב , בשיח ביני לביני לבינך . צלצולי הפעמונים העתיקים חזרו ופתחו את אור השמים והמים . האור ממשיך בנוכחותו האמסטרדמית . כמו כל דבר , גם השוטטות מסביב לתעלות עומדת להסתיים , לפחות בשלב זה במשך של מסע הביאור , והדרך מקבלת תפנית . תוף קטן רחוק מהדהד , יחס אישי ממקום קונקרטי , נמל בית , משפחה , מקום משכן , ילדים , חברים , שפה , שכונה , סיגלונים ושדרת פיקוסים . מקום קוצף אתגר ורגש , ארץ נביאים ושליחים , הארץ שמעבר , ספוגה בעימותים היסטוריים היסטריים על אותה תפיסת המציאות הרוחשת . מקום של אדמה , שמים ומרחב ים , נוכח ריחות תבלינים , עקצוצים של חוסר סובלנות וישירות מבט . ארץ אפופה משמעויות פועלות בהתרחשויות חיים במרחב . המציאות הרי היא אפשרית , היא איננה הכרחית . קול תוף עתיק החל מודיע על מרחב ראייה חדש הנפתח ברקיע . "יש , " הוא מודיע , רץ מבשר : "יש תקווה , ישנה דרך חדשה . " סנקא מתבונן "בעולם ומשתומם עליו , החלק היותר נכבד ממנו , ובכל זאת רק של עצמנו הוא ונשאר תמיד בקרבנו כל הימים , אשר אנו
|
|