|
|
עמוד:252
ומאידך גיסא , הוא יכול להישען גם על אפלטון ב"פיידרוס" ולומר ש"המטפיזיקה היא המהות של שפה זו עם אלוהים ; היא מוליכה אל מעל להוויה . " לוינס נוגע במרחב הזה , אבל עדיין לא רואה את החיבור האפשרי , את המושג המחבר , בין משמעות לפעולה . לוינס עדיין חושב במסגרת של תפיסת מציאות בסובב למסובב , של סיבה לתוצאה , והאמונה התיאולוגית משלימה לו את פשר התופעה . יחד עם כל זה , הוא רואה את האונטולרגי , את האונטולוגי בפיזיולוגי , את ההתרחשות המשותפת בין האונטולוגי לפסיכיזם , כאשר הוא חש במרחב האינסופי , באותה אידיאת האינסוף הקרטזיאנית . לכן הוא יכול , לשיטתו , להתבונן מבפנים החוצה , פנים אלי אחר , אלי ניכוס משותף אפיפני , ולהיפך . לוינס יכול לראות את הטרנסצנדנטיות במציאות האונטולוגיה , את האפיפניה הרוחשת , כפי שהוא אומר : " החיצוניות איננה שלילה , אלא פלא . " כאן בא חיבור זה , נכנס ופותח את ההכרה אלי מרחבים חדשים , יחד עם "תורת המחוללים" ו"המשנה הסדורה , " בתפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות . אין צורך ליחיד האנוש , לאנושות , להישען על אלוהים . אין צורך בתיאולוגיה המטפיזית בכדי לחיות במציאות , בהיות המרחב האימננטי , המציאות , אפשרית ולא הכרחית , בעור אנו כאן , על הקרקע , על האדמה הזו האחת . התיאולוגיה המטפיזית נועדה לתת פשר באמצעות מטפורות רגשיות חושניות להתחוללות החיים על פי התפיסה הדואלית סיבתית של המציאות . לנו , בני האדם , מין מהחי , יש עוד הרבה תופעות להכיר וללמוד , לעשות ולפעול כאן ועכשיו , במרחבנו , מבחינת דרך חיינו , דרך תורת הכרה רדיקלית חדשה , התופסת את המציאות כאפשרית על פי עקרון המשמעויות הפועלות . 194 שס , עמ' . 250 195 שס , עמ' . 246
|
|