|
|
עמוד:175
לפיתול האלוהי של נפש בגוף . לוינס איננו מתבונן במהות המכוננת את התרחשותו של המארג האתי או בתהליך ההגדרה ( להבדיל ממקור , ( ההמשגה והסובלימציה של אותו "טוב" עד "רע . " מנקודת ראייתו של לוינס , האתיקה היא ראשונה בסדר הדברים , ראשית דבר . הקריאה לאתי אצל לוינס נובעת מתוך תשוקה , אותה תשוקת חיות . הוא אומר : "בסופו של דבר הוא שואב את החירות מהתשוקה שאיננה נובעת מחוסר או מהגבלה , אלא מעודף של אידיאת האינסוף . " לתפיסתו , התשוקה נובעת מאותה הצפה נמשכת , בלתי פוסקת , של האחר אל מול הזהה , או של הזהה אל מול האחר . לראייתו , באותה נקודת חיכוך מתרחשת התשוקה , אותה התשוקה המאפשרת את החירות . לתפיסתי , כמבואר ב"משנה הסדורה : ארץ תקווה , " וב"תורת המחוללים , " וכאמור לעיל , החירות הינה יסוד פועל במרחב האימננטי , בהיותה קיימת במציאות האונטולוגיה , בהיותה אפשרית ולא הכרחית . יסוד קיומה האפשרי של המציאות הוא חירות הבחירה בין פעולות אפשריות במשמעויות הרוחשות תופעות של "ישים" אונטולוגיים . שילוב של עקרון החירות עם עקרון הסופיות מחולל את התנועה והשינוי , את ההשתנות הנמשכת בתופעה הרוחשת . החירות והסופיות הם מעל משך ההתרחשות , מעל הזמן והתופעה עצמה . החירות היא הקבוע במרחב האימננטי האינסופי של משמעויות פועלות , והסופיות היא הקבוע במציאות האונטולוגיה , בממשות החומר אנרגיה . התשוקה הינה סוג אחד מני סוגים רבים של רגשות במנעד האושר עצב , המייצרים פעילויות יחד עם מנעדי החושים הנאה כאב ושאר המחוללים , המהווים את מהותו , צורתו וגבולו הפרוץ של היחיד במצבו במרחב . אכן , בשטף חיי היומיום מתרחשים ניסוי ובדיקה נמשכים של יחסים אתיים בין פנים לאחר בתוך יחידי הקהילה . כאמור , 137 עמנואל לוינס , כוליות ואינסוף ( תרגום : ר . איילון , עריכה מדעית : ז . הנסל , ( ירושלים , , 2010 עמ' . 173
|
|