|
|
עמוד:154
הקהילה , בין קהילות , בשיח עם סביבה וטבע , בשיח הטבע . הטבע הוא שיח . השיח . היגל מחזק את קביעתו של אריסטו בדבר היות האדם חי חברתי ב"פנומנולוגיה , " בגילוי היחס הקיים בין התודעה היחידנית לתודעה הכללית או לתודעות יחידניות אחרות , יחס המהווה קשר השלך בין יחידי האדם , בין הפנים לאחר . סארטר בתפיסתו האקזיסטנציאלית , רואה את "האדם עושה את עצמו , " ואין לו אלא לבחור במוסר - "כזה הוא לחץ הנסיבות עליו , " היותו "יש" רוחש במרחב , חלק בלתי נפרד ממנו , ואין ליחיד אלא לבחור בהדדיות עבור חירותו הוא , במגבלות האתיות המוסכמות . ואכן , אנו רואים לאורך ההיסטוריה האנושית את יחידי בני האדם , בני התמותה , חיים במבנים חברתיים קהילתיים מסוגים שונים , המעורבים פחות או יותר במסגרת השיח החברתי קהילתי . מאחר שקשה מאוד לחיות בבדידות מוחלטת , מתרחשת וקיימת מסגרת שיח , קיים במרחב מארג רוחש של מידות ומוסר . בן אנוש יכול לשרוד בבידוד מוחלט וחשוך רק מספר חודשים . ליחיד האדם יש צורך בשיח , בחלוקה , בהשתתפות עם אחר ; ייחוד ואיחוד בריבוי . מאחר שהמרחב הרוחש הוא קונטינגנטי , המציאות מאפשרת לנו בחירת פעולות ופעילויות בשיח , תהליך לימוד דינמי ואינטראקציה מרחבית קונקרטית של השיח הרוחש . כאשר חלק מאתנו מתקשה בתהליך של בחירת פעילויות בהתרחשות השיח ולמידתו , אזי מתרחש ( נוצר ) מארג רגשות אכזבה ותסכולי כישלון הצורבים ומעצבים את תכונות האופי וההתנהגות שלו בפועל . תהליך הלמידה רוחש בכל עת אצל בן האנוש . מרגע מצת החיות ברחם אמו מתרחש תהליך התנסות סובייקטיבי , המתחיל ביצירת אבני הבניין , חומרי הבניין הקונקרטיים סובייקטיביים שלו , חומרי הרגש והחישה שלו , וכך הלאה , דרך ינקותו , ילדותו , בגרותו , דרך התרחשות חייו 122 זיאךפול סארטר , האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם ( תרגום ועריכה : י . גולומב , ( ירושלים , , 1990 עמ' . 40
|
|