|
|
עמוד:56
הגשר ממול ... ולפתע תופסים את המושכות בתפיסת מציאות ... נעצרים ... מפנים את הדרך לרוחש . ( 18 ) הישיבה בתוך המרחב מעלה לפעמים מחשבת זיכרון של "בית" - געגוע המלווה בתחושה של חום מהול בעצב או חסך ; מעלה לפעמים השלך הקשר בין צבע של מכונית מסוימת לצבע מכונית שהיתה לי ; הבחנה בין הליכה מדודה להליכה מהירה ; מראה תנועת היד המגרדת את פדחת העור על ראשה של צעירה . ושוב , מחשבה משוטטת , בוהה . אני מתבונן , מסתכל , החושים בהמתנת האזנה , מחולל הכרה טהורה עוקב . אך מהותי ההיסטוגרפית והתכליתית היא הסוגרת עכשיו , ברגע זה , את מכשיר ההקלטה . ( 19 ) צלצולי פעמוני הכנסיה מתמזגים עם תפילת שירת הרגאיי , מילים וצלילים עוטפים וחודרים , מלבים את התקווה . ( 20 ) מזון . שוב מזון . אנחנו צורכים אותו כדי לחיות וליהנות . מזון זה חיים . ממד אנרגיית החיות רוחש במרחב האימננטי למשמעויות פועלות . מרק וון טון , השוואה של מרקי וון טון , אינדונזי תאילנדי סיני , פה באמסטרדם , ארבע כופתאות סיניות ממולאות בבשר חזיר , שתי צדפות שטוחות גדולות לוהטות בקונכיותיהן , ספוגות ברוטב חמאה ושום עם שעועית שחורה ... מזון . May I have the check please ? 57 ראו : עמנואל לוינס , כוליות ואינסוף ( תרגום ; ר . איילון , עריכה מדעית : ז . הנסל , ( ירושלים , 2010 , עמי . 88
|
|