|
|
עמוד:308
תרבות , צבע שמח , צבע עצוב , ביד הצבע , המחיה אה ההוויה בין גווני השחור לבוהק המסנוור של אור שלוות אינסוף . גלידה הולנדית מתלקקת בשיט שיח בתעלות אמסטרדם . סוג של תענוג "טוב" המקובל על הכול . נכון , בהתרחשות היחיד יש עצב וכאב השלובים בהתרחשות ה"טוב , " חוויה משותפת לכול בני האנוש . ההתבוננות על המציאות כמרחב אימננטי וצמצום השימוש בעקרון הסיבתיות מבהירים ומחדדים את תפיסת האחריות האישית , הקונקרטית סובייקטיבית , הקשורה בבחירת הפעולה . אמנם קיימת חירות בחירה , אבל קיימת גם אחריות בחירה , ואולי לא בכך המילה " חירות" נמצאת במילה "אחריות , " שגם המילה "אחר" נמצאת בה . גם השפה היא פנומנולוגיה הרוחשת כחלק מהתרחשות התפתחות ההכרה . השפה משקפת את תפיסת המציאות ההולמת את יחידיה במצבם בקהילתם וסביבתם . היא בוחנת ומבקרת את תרבות הקהילה , משנה ומשתנה באיכות השיח בהתאמה וסינכרון עם ערכי המוסר המתהווים והמוסכמים ( אובייקטיביים ) של הקהילה וסביבתה . הטמעתה של יכולת הבחירה , תוך קבלת אחריות על פעילויותינו , מצמצמת את החרדות והפחדים ומעלה באיכות חיינו , בעוד שהתפיסה הדואלית מסנוורת את היחיד , מונעת ממנו לראות את התרחשותו , מעוורת את הסובייקטיביות המופלאה שלו , עד שאין הוא יכול לראות את עצם עצמו כחלק פועל במרחב . בתפיסה דואלית היחיד מוצא את הפשר במנעד נסיונו השלוב באמונותיו , והדת האמונית משתתפת ושותפה באחריותו לפעולותיו ; ולא רק שהיא מבטיחה שכר או עונש בעולם הזה , אלא גם בעולם הבא ; "שם" הוא ה"אינסופי . " חיי האנוש נהפכים לסבילים , סובלים התפשרות יתר , כי הוא מופעל יותר מהחוץ פנימה . 224 להרחבה ראו : י . עתי , תורת המחוללים , תל אביב-יפו , , 2011 מחולל "תקשורת שפה , " עמ' . 75
|
|