|
|
עמוד:256
ההצדקה המוסרית של עצמה , ולכן היא צריכה להיות ודאית באופן מוחלט . מתוך זה הוא רואה את המפגש בין הצורך הפנימי של אותה חירות אינסופית עם האחר , החיכוך בין פנים ואחה אני וזולתי ; מפגש המחלץ את האתיקה , מייצר את השיח , מחולל ומגלה את הפילוסופיה הראשונית , שהיא לדעתו האתיקה . לועס מכפיף את החירות בפני המוסר , בהיות המוסר , לתפיסתו , "קובע את מעשי ידי האמת . " על פי תפיסתי , האתיקה , המידות הן דפוסי התנהגות ואופי של היותנו פועלים ומפעילים פלטפורמה זהה , עם צבר ניסיון סובייקטיבי באותו מרחב קהילתי אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות . בהיותנו חלק פועל במרחב , חלק פועל חי במציאות האונטולוגיה , דווקא בהיותנו ייחודיים , סובייקטיביים אונטולוגיים , מתקיים שיח אונטולוגי מרחבי ; מתקיים מפגש בין האנוש והמרחב , מפגש בין האנוש לבין עצמו , בין חלקיו ופרטיו , בהתייחסותו לעצמו באופן אתי , הלובשת צורה אסתטית התרחשותית של המשמעויות הפועלות ורוחשות במרחב . האתיקה היא התרחשות , תופעה הווה כחלק מהמציאות האונטולוגיה , היא אונטולוגיה בהתרחשותה , ואין היא בהכרח ראשית האונטולוגיה או " יסוד" לאונטולוגיה או לאפיסטמולוגיה , בתפיסתו של לוינס . ערכי היסוד האתיים הקהילתיים משתנים בהתאם למצבה של הקהילה במרחב ובזמן , ואפשר לראות זאת בהיסטוריה של כל קהילה . כאן , בהולנד , חיו וחיות קהילות שונות לאורך ההיסטוריה , מקהילות של ציידים ועד קהילות של סוחרים ובעלי מלאכה , תוך עירוב ופיזור אוכלוסיות קהילתיות . עד לא מזמן היו חברי אותן קהילות מהלכים בקבקבי עץ , ובעת הזאת הם לבושים חולצות , T ג'ינס וסניקרס , מנווטים חרדות ותקוות בג'י פי . אס ,. עם משך המים והרוח . 198 שם .
|
|