|
|
עמוד:149
בשיח מתרחשת הקשבה . הקשבה לי , לאחר ולסביבה ; להקשיב עם כל תפיסת המציאות שלנו למרחב הפועל . הקשבה לאחר לא מתוך צמצום חרדתי המלווה בפחד , אלא עם תפיסת מציאות ריאלית אמיתית , שאיננה ממדרת וממודרת . תהליך הלמידה של בני האנוש הוא אפשרי ובשיח מתרחש תהליך למידה . הרי למדנו ופיתחנו את ההכרה עד הלום עם מגבלת עקרון הסיבתיות . אך היתה זאת התרחשות למידה שנבעה מפחד , פחד ממרחב הטבע , מהמרחב הפטריארכלי , מהמרחב המדיני פוליטי , ממרחב ההישרדות של היחיד בעולם של אינדיווידואליזם קפיטליסטי נטול סולידריות חברתית . אנו שטופים בלמידה , המשווקת תדמיות ו"מארזי אושר" המכילים הבטחות שווא לביטחון וכוח . בפועל אלו תדמיות אושר מדומות , המשעבדות את כלל יחידי האנושות . כאמור , ההבנה הינה תהליך בנייה , ותהליך ההבנה למידה הוא לא רק אפשרי , הוא רוחש ומשתנה כל העת . הבנייה של תהליך למידה אחר וחדש כרוכה בפריצה דרך , ביצירת פרצות וסדקים במסגרות המידע הקיימות לתודעה הציבורית . כידוע , בימינו הדבר אפשרי דרך רשתות חברתיות וקיומם של תהליכי זרימת מידע רב כיווניים . תהליך הלמידה הוא התרחשות מורכבת ורבת מהלכים . במרחב האזרחי מתרחש שינוי . בימים אלו של 2011 אנחנו עדים להתרחשות גדולה חדשה , תהליך הנמשך מנפילת החומות בברלין וסיום ה"מלחמה הקרה" שניזונה מתפיסת מציאות כוחנית של תורת המשחקים , ועד לימינו , שבהם חלים שינויים מרחיקי לכת במזרח ( סין , הודו , אינדונזיה , ( בארצות הברית , באירופה ובשאר היבשות . במהלך תקופה זו גיבשה האנושות ראייה כוללת של כדור הארץ , כאשר הכול רואים , שומעים ומשתפים את כל האחרים בשיח באמצעות רשתות תקשורת פתוחות ליחידים ולקהילות . רשתות אלה המאפשרות שיח דינמי במרחב , התפתחו שיתופי פעולה חוצי גבולות בין יחידים , קהילות ומדינות , אחריותה של האנושות על איכות הסביבה כולה היא המוסכמה הרחבה ביותר , הורחבו והועמקו חוקי זכויות אדם , אך גם ניבנו בריתות הגנה
|
|