|
|
עמוד:100
במרחב . הערך האתי , הסמן הגנרי הזה , נקלט כערך אובייקטיבי על ידי יחידי אותה קהילה והקהילה הספציפית בכללותה . הערך האתי מצטרף , נתפס ונקלט כנגזרת הפועלת כחוקי דת וחברה , כצווים , כחוק צדק במניפיסטציה של סדרי משפט וחוק מדיניים , משטרה , בתי סוהר , חינוך מיוחד רבו . ' הערך האתי מוסרי הינו מושג רחב ופתוח יותר מקודקס של צווים וחוקים , הצווים והחוקים הם נגזרות של ערכי יסוד אתיים . ביסוד הערך האתי קיים עקרון החירות , דהיינו , בחירת פעילות קונקרטית מבין אפשרויות פעולה על ידי היחיד , בהתאם לתפיסת עצמו וקהילתו . יכולת הבחירה , והבחירה לפעול על פי ערכי יסוד אתיים הן הנותנות את התוקף והעוצמה לערך האתי , כעוד שקודקס הדתי או המדיני מצמצם את יכולת הבחירה ומנתב את תפיסת המציאות של היחיד בקהילתו למסגרת חברתית בעלת גבולות וסייגים הניתנים לפרשנות של רשויות "כוח" משפטיות ו / או דתיות . בהמשך אבאר ואפתח את נושא הקטגוריות והצווים האתיים הנמצאים במסגרת האמונה והדתות כתופעה במסע האנושות , אך כאן חשוב להדגיש : בהתרחשות המרחב האימננטי האינסופי של משמעויות פועלות מתקיימת המציאות האונטולוגיה המכילה את הפנומנולוגיה של ההכרה ( אפיסטמולוגיה ) ושל המושגים והקטגוריות המוגדרים כמידות מוסריות . גם האתיקה היא אונטולוגיה . התרחשות האתיקה היא בהתחוללותו של הקונקרטי של הסובייקטיבי . האתיקה היא תופעה של ייחוד ואיחוד בריבוי , הרוחשת ומשתנה במרחב האינסופי ומזינה אותו . היא פועלת ומופעלת באינסוף , בלתי נפרדת מהיות היחיד והקהילה תופעות סובייקטיביות הרוחשות במרחב האינסוף . " אורלוגין בקרבת מקום משמיע את צלצולי השעה . " 87 אברי בהנסון , מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של התודעה ( תרגום . י . אור , ( ירושלים , , 1975 עמ' . 73
|
|