|
|
עמוד:66
עם זאת , עמנואל , אפשר גם לשוח אתך לאחר שנטמעת ביסודניות , באינסוף , והפכת למשמעות פועלת במרחב התרחשות הכרתי ההווה . נקודת המוצא שלך היא : "אבל זוהי פעולה שבדרך כלשהי מתאימה את ה"נראה" לעצמו ומשלבת אותו בעולם על ידי כך שהיא יוצקת בו משמעות . " כלומר , לתפיסתך , המפתח הוא הפעולה , התנועה , כפי שראה שלמה אבן גבירול ב"מקור חיים . " זאת נקודה המוצא הראשיתית בדרך ההתבוננות שלך . תפיסת מציאות המושתתת על עקרון הסיבתיות והשלמות ; תפיסה הנשענת על סדר הדברים במציאות האונטולוגיה , אשר בה הפעולה נתפסת כסיבה והמשמעות כתוצאה , כפי שתפסו וראו דקארט , ש . אבן גבירול , אריסטו ורבים אחרים . ברם , מהתבוננותי במציאות עולה , שהפעולה הנבחרת משלל הפעולות האפשריות קשורה ונוכחת בהכרח במשמעות , ביחס הרוחש , ההווה . זוהי המשמעות ( יחס ) המכילה את אפשרויות הפעולה . המשמעות מאפשרת את הפעולה או קשת של אפשרויות פעולה , בעוד שהפעולה היא קונקרטית מוחלטת וממשית . לפני היות הפעולה נבחרת קיימת המשמעות , רוחשת משמעות בעלת אפשרויות פעולה . מתקיים יחס בין הזהה לאחר , בין הפנים לאחר , בעוד היחס הזה עדיין משמר את מרחב האינסופיות . הוא מתרחש בתוך האינסופיות , בתוך היסודניות , תוך כדי " שמירה אחיזה" של כוליות התופעה או הפעולה , או מארג דינמי של משמעויות פועלות . עולם של משמעויות פועלות ותופעות רוחשות , מאיבר בגופנו , כמו הכבד הפועל , הקיבה הרוקחת , האוזן השומעת , ועד למכלול ה"אני" כפלטפורמה אחת הולמת . הוויה חיה , המתחוללת על בסיס אותם מחוללים מתמירי אותות אנרגיה חיות מהמרחב האימננטי של משמעויות פועלות לחומר ואנרגיה וחוזר חלילה , המחוללות את ה"אני" הרציף היחידני שלי . לתפיסתי את המציאות , זוהי המשמעות , 62 שם , עמ' . 160
|
|