|
עמוד:7
xtjO'O של פראקסיס חברתית על תהליך הלמידה * שלנו , כאשר הם מתייחסים באופן מובהק לנושאים הקשורים לתהליך הלמידה , נשענים שלמידה היא תהליך אינדיווידואלי , שיש לה התחלה ויש לה סיום , שמוטב לבודד אותה שלנו , ושהיא תוצאה של הוראה . להנחה זו אנו מארגנים חדרי לימוד שבהם התלמידים מופרדים מההפרעות של העולם שיוכלו להקדיש את תשומת הלב למורה או להתמקד בתרגול ; אנו מכינים תכניות , המכוונות את התלמידים באמצעות מפגשים יחידניים לעבר תלי תלים של מידע יישומית . הערכה של הלמידה אנו משתמשים במבחנים שבהם התלמידים יוצאים לקרב של , שבהם הידע חייב להיות מופגן מחוץ להקשרו , כשבתנאים אלה שיתוף פעולה רמייה . מכך חלק הארי מההוראה ומהאימון הממוסדים נתפסים על ידי מי שאמורים להיות כאי רלוונטיים , ורובנו מסיימים את המסלול הזה בהרגשה שהלמידה משעממת ומייגעת , אנו בנויים . מה יקרה אם נאמץ פרספקטיבה שונה , כזו הממקמת את תהליך הלמידה בהקשר של ממשית של מעורבות בעולם ? מה יקרה אם נניח שהלמידה היא כמו כל רכיב אחר בטבע כמו אכילה או שינה - שגם היא מקיימת חיים ובלתי נמנעת , ושעם מתן הזדמנות אנו די טובים בהל ומה יקרה אם בנוסף לכך נניח שתהליך הלמידה במהותו הוא תופעה ביסודה , המשקפת את הטבע החברתי שלנו כיצורים אנושיים המסוגלים לרכוש ידע ? הבנה תניב גישה כזאת ביחס לשאלה כיצד הלמידה מתרחשת ומה נדרש כדי לתמוך לפתח את הגישה שהוצגה לעיל . תרגום המבוא לספר בעל אותו שם , שיצא לאור בשנת 998 ו Wenger , E . ( 1998 ) , Communities of : . Practice , Cambridge , Cambridge University רשות לפרסום התרגום בגליון זה ניתנה על ידי המחבר .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|