|
|
עמוד:11
לאור ההתפתחויות בתחום הן בעולם הרחב והן מבית , דומה שאין חולק על החשיבות שבשיקומו של החינוך הכולל להשכלה כללית ולתשתיות תרבות - והוויכוח הוא על מידת הדחיפות , על ה"מה" ועל . "איך"ה בספר זה אנו מבקשים להציג תכנית שמטרתה העיקרית היא לזמן לסטודנטים להוראה התנסויות חשיבתיות ורגשיות אשר יש בהן כדי לטפח באישיותם יסודות של דעת חיה , מוסריות פעילה , ואזרחות מעורבת . מבחינה מתודולוגית אנו מבקשים לתת משקל שווה למרחב הדעת ( היכרות עם התכנים הקנוניים או הליבתיים של התרבות ) ולפעילות הדעת ( הגשמה פעילה , משמעותית ומאתגרת של יכולות בתחום השכלי , הרגשי , הערכי והאמנותי . ( אנו ערים לקושי הגדול , מבחינה מוסריתמערכתית , להוסיף שעות לימוד לתכניות הקיימות לתואר ראשון בחינוך ובהוראה . לפיכך אנו ממליצים לשנות דגשים וסדרי קדימויות באופן שסטודנטים לחינוך ולהוראה יידרשו ללמוד מספר קטן יחסית של קורסים מחייבים ב"לימודים , "כלליים ולעומת זאת יבחרו קורסים , סדנאות , לימודים עצמאיים-מונחים ופרויקטים מחקריים , קהילתיים או יצירתיים מסוגים שונים , והמארג הכולל הזה יתרום להם תרומה של ממש בהשכלה כללית ובתשתיות תרבות . הספר כנוי כדלקמן : הפרק הראשון מתמקד בהצגת מגוון של מורשות ופרדיגמות של טיפוח השכלה כללית ותשתיות תרבות ; בפרק השני מובאים המלצות וקווים מנחים לבנייה ולהפעלה של תכנית לטיפוח תשתיות תרבות והשכלה כללית בקרב תלמידי הוראה - בלוויית דוגמאות ספציפיות ותמציתיות לתכנים , מסגרות , שיעורים ומנגנוני הפעלה ; הפרק השלישי מציע שני קורסים תשהיתיים כמעט מוכנים ל"הורדה מן המדף" וליישום במכללות לחינוך - מעובדים ברמה גבוהה של פירוט הן בתחום הרעיוני והן בתחום דרכי ההוראה והספרות המקצועית המומלצת . לסיכום , חשוב לנו להסב את תשומת לכם של הקוראים לעובדה , שהסוגיות העיוניות והתכניות המעשיות הנדונות בספר מובאות
|
|