|
|
עמוד:10
לפי ההסכם - אחת לשבועיים . האוניברסיטה תפקדה בלמעלה מחמישים בניינים מאולתרים , שהיו פזורים ברחבי העיר . בשנות 50-ה הוקמה קרית האוניברסיטה בגבעת רם , שתרמה רבות לאופייה ולביסוס מעמדה של העיר . ביה"ח הדסה נבנה בעיר הרחק מהגבול - בעין כרם . וזאת לאור הלקח שנלמד מביה"ח הקודם , שנותר על הר הצופים . גם המוסדות הלא יהודיים חידשו את פעילותם בירושלים ובעיר הוקמו קונסוליות ונציגויות זרות , במקביל לאלו בירושלים המזרחית . כלכלת ירושלים התבססה בעיקר על ענפי שרותים , אשר העסיקו למעלה ממחצית המועסקים בעיר ( לעומת פחות משליש מהממוצע הארצי לרבות בת"א ;( שניים בחשיבותם היו ענפי התעשיה והמסחר . מעיד על כך גם המבנה המקצועי של העיר : קרוב למחצית המועסקים בה היו בעלי מקצועות חופשיים , מדעיים , טכניים , מנהלים ופקידים , 6-כ ל 30 היו עובדי כפיים - עובדי תעשיה , בנייה ותחבורה - והיתר עובדי מסחר ושרותים . חלק גדול מהמפרנסים עבד בסיפוק צורכי העיר ותושביה : בעיקר - עובדי חשמל , מים , תחבורה , בנייה ועובדי שרותים אישיים . ענפי ה"יצוא" העיקריים של ירושלים היו השרותים הציבוריים . לפי נתוני סקר כוח-אדם העסיקו השרותים 1966-ב למעלה 40 $ -מ מכלל המועסקים . כמחציתם , או כחמישית מכלל המועסקים בירושלים , עבדו בשרותים שנועדו לארץ כולה . על סדר גודל דומה אנו למדים מבדיקת המעסיקים הגדולים . הממשלה היתה הגדולה שבהם , והעסיקה בתחילת 1967 12 , 500-כ עובדים , רובם בפונקציות שלטון מרכזיות . האוניברסיטה העברית העסיקה באותה תקופה 4 , 500-כ עובדים . מעסיקים גדולים נוספים היו הסוכנות היהודית והדסה . בסך-הכל עבדו בארבעה מוסדות אלו 30 $ -כ מהמועסקים בירושלים . גם משקלו של ענף המסחר והבנקאות לא היה בולט יחסית לגודל העיר . בהיקף המסחר הקמעונאי דמתה ירושלים לערים בינוניות , ובמסחר הסיטונאי היא אף נזקקה לשרותיה של ת"א . בולט מכל הוא החלק הקטן של המועסקים בענף החעשיה והמלאכה בירושלים . לפי מפקד התעשיה 1965-ב הגיע שעורם 16 . 2 $ -ל בלבד לעומת 22 . 4 % בחיפה 29 . 3-ו בת"א . רוב הענפים בירושלים ייצרו לשוק המקומי ( כמו מזון , הלבשה , נגרות ומוסבים ) ואף בהם חלק מהמוצרים יובא מחוץ לעיר . התעשיות " המייצאות" הבודדות היו דפוס והוצאה לאור , תרופות , יהלומים , טכסטיל וכלי-בית חשמליים . מבין יתר הענפים בלט ענף הבנייה , שהיה אחד המעסיקים החשובים , וזאת הודות לחלקה הגדול של הבנייה לצורכי ציבור .
|
|