|
|
עמוד:11
בתקופה הרומית , למעט בחלק הדרומי , שהוא הרחבה שנעשתה בתקופה הביזאנטית . הצורה הסגלגלה ויוצאת הדופן מדגישה את יחודה של העיר , ונותנת תחושה של שלמות . האלמנטים המרכזיים הם , בראש ובראשונה , הרחובות , החומות והשערים וכמובן הכנסיות , שרק חמש מהן ניתנות לזיהוי ודאי ; כנסיית הקבר , הניאה , כנסיית ציון , הפרובטיקה , וכנסיית סט . סופיה . * * * עבודתו של אבי יונה על מפת מידבא מצטיינת בראשוניותה , בהיקפה וברמת הפירוט שלה , כמו גם בערכה המדעי ובדיוקה . זאת , אף שעברו למעלה מארבעים שנה מאז פרסומה 953 ) ו . ( בחיבור , באה לידי ביטוי השכלתו המקפת והתמחותו של אבי יונה בנושאים רבים ומגוונים , שבהם רכש את פרסומו : ארכיאולוגיה והיסטוריה קלאסית וביזאנטית , שליטה בשפות עתיקות ומודרניות , גיאוגרפיה היסטורית ותולדות האמנות . העבודה , שהופיעה במתכונת מורחבת ומלאה יותר באנגלית , ( 1954 ) נחשבת עד היום לספר יסוד בנושא , על אף הזמן הרב שעבר מאז וחידושי המחקר , המאפשרים להוסיף פרטים רבים . נושא המפה נדון בהרחבה גם לפני אבי יונה , אך הוא היה הראשון שניסה לזהות ולפענח באופן שיטתי את כל שמות האתרים והמקומות המופיעים במפה , מלווים בהסברים ופירושים . יש לזכור , שבעת הכנת החיבור לא היתה לישראלים גישה למקום , ואפילו תצלומים צבעוניים טובים לא היו בנמצא . אבי יונה הסתמך , על כן , על הציורים של פלמר וגותה שפורסמו ב . 1906 אבי יונה ביסס את ההנחה , שהישובים במפה לקוחים ממפות דרכים רומיות , והרוב המכריע של הישובים המובאים במפה מוקמו לצידי הדרכים . בפירוש האתרים וזיהוים הוא הסתייע במקורות מהתקופה , ובמיוחד בתאורים של עולי רגל לארץ ישראל .
|
|