|
|
עמוד:5
פתח דבר החוברת שלפנינו מוקדשת לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בארץ ישראל : מפת מידבא . בדומה לתגליות חשובות אחרות , התגלתה מפת מידבא באופן מקרי , בעת עבודות להקמת כנסיה בעיירה מידבא , בהרי מואב שבעבר הירדן . אלא שבאותם ימים איש לא היה מודע לחשיבות התגלית , ובמהלך עבודות הבנייה נהרס חלק מהפסיפס . התגלית , שפורסמה לראשונה ב , 1897 עוררה הדים חסרי תקדים בקרב החוקרים , על חשיבותה תעיד העובדה , שהעולם המדעי עומד לערוך בשנה הבאה כנס רב משתתפים בירדן , שיוקדש למלאת מאה שנים לגילוי המפה . מפת מידבא מתארת את ארץ ישראל , עריה וישובה בתקופה הביזאנטית , בשמשה עדות גראפית ראשונה ויחידאית מסוגה ללימוד הארץ בתקופה זו , ובמידה רבה אף בתקופה שלפניה ואחריה . אף שהתאור הוא ברוב המקרים סכמטי , בשל אילוצים של מקום והטכניקה ( פסיפס , ( המקשים על תאור פרטני , מאפשרת המפה לשחזר את מראה הערים והאתרים ברמת דיוק סבירה . כך בעיקר בערים החשובות , המתוארות ממעוף הציפור ( בניגוד לישובים האחרים המתוארים במבט חזיתי מבחוץ . ( במרכז החוברת שלפנינו עומדת עבודתו המונומנטלית של פרופ' מיכאל אבי יונה המנוח . על אף הזמן הרב שעבר מאז פרסום המאמר ( 1953 ) וחידושי המחקר הרבים , לפנינו מאמר יסוד ראשוני ומקיף , שחוקרים ומתלמדים לא יוכלו בלעדיו . ראינו , על כן , לנכון להביאו במלואו , כולל שחזור המפות הצבעוניות המקוריות . העבודה כולה הודפסה מחדש , ועודכנה לא אחת , תוך הסתייעות בנוסח האנגלי , שהוא מלא ומעודכן יותר . תשומת לב רבה הוקדשה לירושלים במפת מידבא , והיא נסקרה במאמר נפרד , פרי עטו של פרופ' יורם צפריר . כן מובא סיור מפורט בירושלים בעקבות מפת מידבא , תוך התייחסות לשרידים בשטח , מאת ד"ר גבריאל ברקאי . במפת מידבא מופיעים כ 50 ו ישובים . לעיקריים שבהם התייחסנו במאמר נפרד , הכולל מעין סיור גיאוגרפי בעקבות המפה , תוך נסיון לזהות בהם את הבניינים והמקומות החשובים והשוואתם במידת האפשר לנתונים הידועים בימינו . למרות שנתגלו בירדן רצפות פסיפס אחדות ובהן מראה של ערים משני עברי הירדן וממצרים , מפת מידבא נותרה יחידה מסוגה ובאיכות תאוריה . פסיפסים ובהם מראה ערים , אך לא מפות של ממש , נתגלו בגרש , בהר נבו , במעין , בח' א סאמרה , ובעיקר
|
|