|
|
עמוד:68
ההקאה , מדגיש את חשיבות הזמן בחיי האדם . "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים , עת ללדת ועת למות" ( קה' ג . ( 2-1 יונה מוקא מן הדג רק לאחר שהתקרב אל אלוהיו . בתפילתו מזכיר יונה את היכל קודשו של '' : 'ה בהתעטף עלי נפשי את יהןה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל לןדשך" ( יונה ב . ( 8 גם בשירת הים מוזכר מקדש ה' ומכון שבתו : "תבאמו ותטעמו בהר נסלתך מכון לש ? תך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך ן יהוה ימלך לעלם ועד" ( שמ' טו . ( 18-17 העם ויונה משבחים את האל הנגלה להם ממקום שבתו , מהיכל קודשו . תכלית האדם אפוא היא להתחבר אל מקומו של עולם . מסעו של יונה היורד ליפו לאונייה , לירכתיים , צולל במים ונבלע הוא ירידה אל אי הסדר , אל הכאוס , כאשר היציאה ממצרים הייתה יציאה מסדר וממשטר עריצות לחיים חסרי ודאות במדבר , מדבר שהוא חסר תרבות וסדר . היציאה של יונה מן המים היא לכיוון מזרח , למסופוטמיה , יציאה המשחזרת את מסעו של יעקב מכנען לחרן . ואילו בני ישראל פונים מערבה , אל ארץ האבות , ארץ כנען . בסיפור יונה האל מצווה על הדג להקיא את יונה וכך הבליעה וההקאה שתיהן נעשו ברצון . 'ה גם בתיאור יוצאי מצרים הירידה למצרים והיציאה משם נעשות ברצון האל . המעבר במים דומה ל"כור המצרף" המלמד את ציבור העבדים , כמו גם את יונה , כי אביהם בצר להם יושיעם . המים שנחשבו אויבי האל הופכים ליסוד שעל ידו מוכיח ה' את כוחו בעולם פעמים רבות . תיאור ירידתם של בריות למצולות ים מופיע בספר יונה ובתיאור טביעת המצרים . המצרים צוללים במים אדירים ברצון , 'ה ויונה צולל למצולות מרצונו . אלא שהמצרים טובעו בידי , 'ה ויונה ניצל בעזרת . 'ה פרעה סירב להכיר בכוח , 'ה ואילו יונה במצולות מוצא את קרבת . 'ה שירת הים ותפילת יונה מתארות פלא גדול . העם ויונה חשים חיבור אל היסוד האלוהי . בשירת הים ציבור העבדים חווה את המפגש שבין האלוהי לארצי . "זה אלי ןאנוהו אלהי אבי נ : ארכ » מנהו" ( שמ' טו , ( 2 וכך גם בסיפור יונה . השגחת אלוהים על יונה במעי הדג ועל בני
|
|