|
|
עמוד:60
כחלק אינטגרלי מן הסיפור או שמא הוא תוספת שירית שאינה שייכת לסיפור . תפילת יונה ארוגה בתוך תיאור פרוזאי . תופעה כזאת מוכרת במקרא , לדוגמה : שירת הים ( שמ' טו , ( שירת דבורה ( שופ' ה ) ותפילת חנה ( שמ"א א-ב . ( בסיפור יונה יוצרים מיקומה של התפילה ותוכנה מבנה מיוחד ביצירה , והם תומכים בדעה הרואה בתפילה חלק 5 בלתי נפרד מסיפור יונה . ' מעמקי הייאוש והבדידות פותח יונה את פיו . רק בבטן הדג יכולות להיוולד המילים . הפעם המילים נולדות מיוזמתו של יונה . דווקא בבטן הדג מכיר יונה בצורך ליזום קשר ומפגש של האני עם האחר . היעדר השתייכות של יונה לעולם החיצון מביא אותו לבדידות תהומית ולתחושת חוסר ישע בעולם , ואלו מעוררים את יונה לבקש את מותו . במעי הדג מתגעגע יונה דווקא אל החיבור עם עצמו ועם אלוהיו . בתפילת יונה הוא אינו מתוודה או מסביר את טעם בריחתו . המילה הראשונה בתפילת יונה היא " . "קראתי עד כה יונה ברח מציווי ה' לקרוא על נינוה . כעת הוא מוכן , הוא קורא אל . 'ה המילה האחרונה בתפילה היא "לה . "' לאחר שהותו בבטן הדג מחפש יונה קרבה והשתייכות אל האב , אל אלוהיו . בתפילה חוזר מוטיב הירידה י "לקצבי הרים ירדתי האלץ בלוויה בעדי לעולם " ... ( יונה ב . ( 7 הירידה היא פיזית ורוחנית והנה מיד לאחריה באה העלייה : נתעל" . " משחת חיי ןהוה אלהי" ( שם . ( הצורך של יונה להתחבר אל בוראו הוא תמצית העלייה שתביא את יונה הנושע להודות לה' בזבח תודה . וכך כותב המדרש : והיו שתי עיניו של הדג אפומיות מאירות ליונה [ ... ] אמר לו [ יונה לדג ] [ ... ] הראני כל מה שבים ובתהומות . והראהו נהר גדול של מימי אוקיינוס שנאמר , תהום יסובבני ( יונה ב . ( 6 והראהו שבילי ים סוף שעברו בתוכו בני ישראל , שנאמר , סוף חבוש לראשי ( שם . ( 14 סיכום הטענות השונות ופתרונן ראו : סימון ( תשנ"ד : , ( 56-55 , 28-26 בלומנטל , ( 2007 ) לנדס , ( 1967 ) ג'נסון , ( 233-232 : 2007 ) הירדן , ( 1992 ) גור , ( 1965 ) יו 15 . ( 2007 ) על מבנה היצירה ראו טריבל , ( 1994 ) גזונדהייט ( תשס"ה , ( קריסטנסן . ( 1987 )
|
|