ג טקס חניכה

עמוד:54

לנביא , מצאנו גם בפרשת בלעם בסיפור האתון ( במ' כב , ( 37-22 אלא שהאתון בסיפור בלעם מנסה לגשר בין בלעם ובין מלאך האלוהים ואילו הדג בתיאור יונה מופעל ברצון ה' כשהוא חסר כל רצון משל 3 עצמו . גם האתון וגם הדג גורמים להצלת הגיבור ולתיקון דרכיו . יונה שהה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות . הצירוף שלושה לילות מדגיש את משך השהייה ואת הקושי העצום שבו נתון יונה . הפועל "בלע" משמש בדרך כלל בהקשר שלילי . הוראתו הבסיסית היא "הורד אל קרבו" ולכן הוא משמש לתיאור הפסקת החיים , היבלעות בשאול ( במ' טז ; 33-32 תה' קכד ; 6 , 3 מש' א 12 ועוד . ( דברי הנביא עמוס מבהירים במפורש כי לא ניתן לברוח מנוכחות האל גם במצולות ים , גם בים תמצא מפלצת ותכיש את המסתתרים ממנו : " ואם יחבאו בראש הכל >? ל משם אחפש ולקחתים לאם יסתרו מ ? גד עיני בקלקע הים משם אצןה את הנחש ונשכם '' ( עמ' ט . ( 3 דגים גדולים עשויים לבלוע ולטרוף בני אדם אולם בליעתו של יונה 4 והקאתו בשלמות היא ללא כל ספק תיאור פנטסטי . ביסוד הבליעה על ידי הדג טמונה הפתעה - נדמה שיונה ימות במעי הדג אך כפי שמתברר , שהיית יונה בבטן הדג מביאה דווקא לחיותו . הדג נהיה ליונה כמעין בית . תיאור בליעת אדם על ידי דג מושפעת ממיתוסים קדומים שהילכו במזרח הקדמון , ובהם מתוארת עוצמת הים על יצוריו האימתניים . בתיאור שלפנינו הבליעה מתבררת כביטוי להשגחת האל . הדג , שבדרך כלל נוהג לבלוע את טרפו ולעכלו , יציל את יונה . הדג שפותח את פיו - ישתוק ויבצע את רצון בוראו , ואילו יונה שמיעט עד כה בדיבור יפתח בבטן הדג את פיו . בתחילה מתאר הכתוב כי האל זימן דג גדול אולם אחר כך חל היפוך בכתוב והדג הופך לדגה . קשה להסביר את השינוי . אפשר כי הדג הוא נקבי וזכרי כאחד ומייצג את העולם כולו . המדרש מוצא גלפז פלר , ( 169-166 : 2007 ) מיליק ( 190 : 1961 ) וראו מרמר . ( 147 : 2003 ) תרגום השבעים קורא - "קטוס" מפלצת ים , אותה זימן האל ( טלמון . ( 16 : 0 "תש ראו גם : האופט . ( 1907 ) במגילות קומראן אין הפסקה כין תיאור הבליעה של הדג להקאתו - התפילה מובאת אחרי ההקאה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא