|
|
עמוד:50
על פתחי בתיהם . מוטיב הדם ארוג אפוא בתיאורי השעבוד והיציאה ממצרים , ונמצא גם בסיפור יונה . הכרת המלחים בקיום האל מתבטאת בהקרבת קורבנות ונדרים לאחר הצלתם מן הסערה האיומה . גם פרעה במצוקתו הנוראה מוכן לאפשר לעבדים לצאת ולהקריב זבחים לאלוהיהם . פרעה מבטא את הכרתו באל בכך שהוא מבקש מהעברים היוצאים לזבוח שיברכו גם אותו : " קחו כאשר דברתם ( לכו וברכתם גם אתי" ( שמ' יב . ( 32 המלחים הקריבו לה' לאחר הצלתם ופרעה בשעת אובדנו . גם בני ישראל נבחרי האל מבטאים את רצונם להיגאל מן השעבוד ולהיוולד לחיי חופש באמצעות קורבן שה ובנדרים כפי שצווו על ידי משה ( שמ' יב . ( 12 יונה , נבחר האל , מכיר בקיומו של האל אך ממשיך באופן עיקש לסרב לציית לו . רק לאחר ירידתו למצולות ושהייתו בבטן הדג יודה גם יונה לאלוהים על הצלתו . במעמקים מבקש יונה להביע רגשות 26 תודה לאל האב הקשוב אליו באמצעות זבחי חודה ( יונה ב . ( 10 בתיאור מכות מצרים קיים ניגוד מכוון בין גורל בני ישראל ובין המצרים . וגם בסיפור שלפנינו קיים ניגוד מכוון בין גורל המלחים ובין גורלו של יונה . יונה שבוי בתפיסה של עצמו , הוא מכיר בכוח האל אך מסרב למלא את שליחותו . סיבת סירובו של יונה לבצע את השליחות נשארת חידה עבור הקורא , כאשר סיבת סירובו של פרעה ידועה לקורא . האל הכביד את לבו . בסיפור יציאת מצרים מופיע רעיון הכבדת הלב , כובד לבו של פרעה , כאשר בסיפור יונה מופיע הרצון להקלת הכובד . האל מכביד את לבו של פרעה . "ויחזק ז 3 את ל ב 9 לע ה לל א $ n P & ת בני ישראל מארצו" ( שמ' יא . ( 10 המלחים מנסים להקל על האונייה בהטלת כליהם למים . תיאור גזרות פרעה על עם ישראל ותגובותיו על שינויי סדרי הטבע בזמן המכות יוצרים זיקה לתיאור הסערה בספר יונה ותגובת המלחים עליה . עימות זה מעצים את שפלותו המוסרית של פרעה לעומת גדולתם המוסרית של המלחים . המספר המקראי אינו שופט את 21 נח לאחר צאתו מן התיבה זובח זבחים לה' לאות תודה ( בר' ח , . ( 20-18 ואילו יונה , כבר בהיותו במעי הדג , מדמה עצמו זובח זבחי תודה .
|
|