|
|
עמוד:38
במרכז העולם . הוא נמצא בתווך כשנוכחות אלוהים מקיפה אותו מכל עבריו , בשמים ובמים . יונה מאמין מעל לכל ספק באל כיוצר הים והיבשה . מדוע , אם כן , ברח לים הנמצא בשליטתו הברורה של אלוהים ? יונה האמין בהימצאותו של האל בעולם אך כבן מורד ניסה לבדוק עד היכן מגיעה השפעתו המעשית של האב האל . בהצהרת יונה כי הוא הגורם לפורענות הוא מבטא לראשונה את העובדה הברורה כי לא ניתן לברוח מן האב האל . זאת הפעם הראשונה שבה יונה לוקח אחריות ונותן דעתו על הופעת הסערה . מתברר כי שנתו של יונה היטיבה עמו . השינה היא מעין מסע נפשי שבו האדם עשוי להגיע לתוכנות פנימיות חשובות . עד כה רצה יונה להיבלע , להיטמע בין אנשי הספינה . הוא שתק וישן . כבר אמר הרב קוק ו "השינה משחררת את האדם משעבוד אל העולם החיצוני" ( אורות הקודש , ג , עמ' שד . ( לאחר השינה יונה מצליח להביע במילים ברורות כי לא ניתן לברוח מן האל בורא העולם . ידיעה זו מבטאת את ניצני התבגרותו . דברי יונה אל המלחים והגדרתו כ"עברי" מבודדים אותו עוד יותר משאר האנשים . כשהמלחים דורשים לדעת בשל מי הסער , מגלה המספר לקורא כי יונה כבר סיפר להם על בריחתו מאלוהים . ידיעה זו נאמרת בדרך עקיפה ובכך מסירה כל ספק כי כל אחד מאלוהי המלחים אינו אחראי על הסער הזה . אך היא גם מדגישה את הקושי העצום של יונה לנהל דיאלוג פתוח עם האחרים . הידברות עם האחר , עם הזולת , יוצרת מעין מראה המשקפת את העצמי . יונה אינו מוכן לפגוש את האחר כמו שעדיין איננו מסוגל לפגוש את עצמו , את הווייתו . יונה אינו מתוודה ואינו מביע כל חרטה על הבריחה . הוא מבקש להתרחק מאביו האל , שממנו הוא ירא . הפועל יר"א משמש מילה מנחה . תחילה המלחים יראים מפחדים מן הסער ( יונה א . ( 5 אחר כך הם יראים יראה גדולה מפני המעשה שעשה יונה , הם יראים בשמעם כי חטא לה' ( יונה א , ( 10 ולבסוף הם מגלים יראה כלפי עוצמתו של בורא עולם לאחר שמצילם . המלחים פונים אל האל מכוחה של הפורענות המאיימת עליהם . תחילה אנשי הצוות מכונים בתוארם המקצועי - מלחים ( יונה א . ( 5 הם פועלים כאנשי מקצוע . אחר כך הם קרויים אנשים , בריות
|
|