|
|
עמוד:36
8 ' חובלים' בגלל חבלי התורן שהם מותחים וקושרים . בהתרחשות על הספינה יונה מבודד את עצמו מן הספנים , הוא יורד לירכתיים וישן . הספנים מתפללים לאלוהיהם בהולים לדעת מדוע ובשל מי באה הסערה . הם קראו אל אלוהיהם אך האלים לא נענו לעזרתם . הם מרגישים חסרי אונים ולכן הם מפילים גורלות כדי לדעת בוודאות מי האיש שבגללו פרצה הסערה . הגורל נפל בחלקו של יונה . מנהג הטלת גורלות היה שכיח במזרח הקדום ושימש להכרעת 9 פעולות משפטיות ומסחריות שונות . לדוגמה , בבבל נהגו לחלק ירושות על ידי גורל "המקרה" כאשר לא הותיר הנפטר צוואה , ואף נהגו להפיל גורל בשעה שרצו לחלק רווחים מעסקות כלכליות , למנות שרים , לבנות ולשקם מבנים , ולפני יציאה למלחמות . אצל עמי האזור מקובל היה כי גזרת הגורל היא מעל האלים ואפילו הם היו נתונים להכרעתו . גם במקרא מופיע השימוש בגורל , לדוגמה : הארץ חולקה לפי גורל ( במ' כו , 55 יהו' יד ( 2 השעיר לעזאזל עלה בגורל ( וי' טז ( 8 ועוד . אלא שהמקרא מייחס את הפלת הגורל לאל ולא לאדם . "בחיק יוטל את הגורל ומיו ) 7 ה כל משפטו" ( מש' טז . ( 33 אלוהים עומד מעל הגורל והוא הקובע את ההכרעה . המלחים מבינים כי קיים קשר בין הסערה להתנהגות האדם , ואם האל מביא סערה גדולה בגלל יונה , הרי שהוא בוודאי אדם חשוב ומיוחד . שתיקתו של יונה מתעצמת מול הים הסוער . יונה שניסה להיות אנונימי , כמעט בלתי נראה , מתייחד עתה בעיני המלחים . לרגע נדמה כי המלחים אפילו יראים מיונה , הם פונים אליו ומבקשים לדעת בגלל מי הסערה כשהם משערים כי יונה הוא בעל הכוח ובעל הידיעה : "ויאמרו אליו הגידה נא לנו בא # ר למי הרעה הזאת לנו מה מ לאכתך ומאין תבוא מה אך ^ ןל ואי מזה עם אתה : ויאמר אליהם עברי אנכי ןאת יה ( ה א להי ה ^ מים אני ילא אשר עשה # ת הים ןאת היבשה" ( יונה א . ( 9-8 על עולם הספנות בימי קדם וביטויו בספר יונה ראה : הנדי , ( 37 : 2004 ) ששון . ( 1966 ) גוטל ( תש"ן . תשנ"א : , ( 39-29 , 34-28 אברמסקי ( תשל"ט , ( ששון . ( 110 : 1990 )
|
|