|
|
עמוד:62
הוא אלוהיו . במצולות מתברר ליונה שהאל לא התנתק ממנו וכי הוא משגיח עליו ויותר מכך , יונה מכיר בעובדה שהוא נזקק להשגחתו . קשר זה מחבר את יונה אל צלם האלוהים שבתוכו . יונה עובר אפוא טקס מעבר משמעותי ביותר . מאדם המבקש להתנתק מכל קשר בין אישי , המבקש להיבדל מהחיים ולמות במצולות ים , הופך יונה במעי הדג לאדם המכיר בצורך להשתייכות הטמון בו כבן אנוש . יונה חש בצורך ליצור קשר אינטימי משמעותי עם האב האל . יונה פונה אל האל ומייחל שקריאתו תיענה מתוך ידיעה ברורה כי האל דואג תמיד לברואיו , לחיותם ולרווחתם . מעי הדג מאפשר ליונה להביט אל חלון נשמתו וליצור את המפגש המיוחל עם האחר , עם האב המגדיר אותו כבנו והרואה בו את נבחרו . פרדס מסבירה כי שפר מזלו של יונה כשניצל מן הדג . המגע עם המוות מוליד אצל האדם תשוקה לחיות . מצולות הים הן מטפורה למצולות הנפש של יונה ' "יונה הוא מבני המזל המצליחים להתבונן במצולות ולשוב לחיים . הוא מאלה שמגעם עם המוות כרוך במעין לידה מחדש , המאפשרת להם לצאת עם כוחות חדשים לעולם שלמעלה . כשיוצא הנביא מבטנה הרחמית של השאול , יחסו לאל , כמו גם יחסו לייעודו , שונה במובהק " . האל ציווה על יונה לקרוא על נינוה ויונה סירב לקריאה . המלחים קוראים אל אלוהיהם ורב החובל קורא ליונה שיקרא לאלוהיו . רק כעת , לאחר שהייתו במעי הדג , בשל יונה לקרוא לאלוהיו . מתברר כי תפילת יונה אין בה כל רמז להכרה בחטא או בקשת מחילה על בריחתו ועל הפרתו של צו ם היא גם אינה קריאת הצלה , התפילה 9 מלאה בדברי תודה לאל הנענה לנמצאים בצרה . ' הקורא מצפה שיונה יקונן ויבקש עזרה אך במקום זאת אנו פוגשים אדם שעבר חוויה מטלטלת . בתפילתו הוא מבטא את הכאב הנורא שאותו חש האדם המגרש את עצמו מנוכחות האל . הוא מתאר את מעמקי הים , את שערי השאול . זהו מצב לימינלי שבין מוות לחיים . הוא נבלע פרדס ( תשס"ב : . ( 19 19 בקדמוניות היהודים ובקוראן מצאנו בפירוש את יונה מודה בחטאו ועל כך ראו : סימון ( תשנ"ב : . ( 27
|
|