|
|
עמוד:39
המחפשות פתרון מעשי מפני סכנה . יונה בתגובותיו מיישם עיקרון חשוב : חופש הבחירה . חופש הכולל גם לקיחת אחריות על תוצאות הבחירה . האל אינו כופה את רצונו על ברואיו ( משנה תורה לרמב"ם , הלכות תשובה , פרק ה , הלכה ג , ( הוא מציב בפניהם את הבחירה בין דרך חיים - דרך הטוב , לשמור את מצוות , 'ה לבין דרך שסופה מוות , ניווט במסלול שגוי - דרך החטא ( דב' ל . ( 19 בעצם בחירת האדם בדרך כלשהי הוא קובע כיצד ייראו חייו . "בדרך שאדם רוצה לילך , מוליכים אותו" ( מכות י ע"ב . ( תשובה אינה יכולה לעמוד ללא חופש בחירה . חופש הבחירה מטיל על האדם אחריות אישית כבדה . יונה בחר בדרך של מוות רוחני , התנתקות ממקור השפע , בריחה מקשר עם האל , ממילוי רצון האל . יונה מנסה להיאבק על חירותו ועל עצמיותו . אך בכך הוא מתנכר לסובב אותו , התנכרות המביאה עליו את אובדן טעם החיים . בבידודו ובנבדלותו הוא נמצא כביכול בבית האסורים של עצמו . יונה נלחם להיות אנטי גיבור . המלחים דורשים מיונה כי יפייס את האל הכועס אך הוא שותק . האל קרא ליונה בגלל שרעתם המוסרית של אנשי נינוה הגיעה אליו ורב החובל והמלחים פונים אל יונה בשל רעתו שלו . הים סוער , האונייה מיטלטלת והם מיטלטלים בין הצד האנושי לאמוני , הם מבינים כי הסערה היא ביטוי לרצון ה' המכוון כלפי יונה . המלחים מצטיירים כמי שפועלים מתוך שיקול דעת ולא מתוך ספונטניות הנובעת ממצוקה רגעית . הם עושים הכול כדי לברר בשל מי הסערה . המספר נמנע מלדווח לקורא כיצד ומתי סיפר להם יונה כי ברח מאלוהים . לפיכך , ניתן רק לשער שהם עשו כל שביכולתם כדי לדובב אותו ולהוציא ממנו את עובדת בריחתו . הקבוצה שעל הספינה , המלחים , אינם נתפסים בעיניו בשותפיו במסע . יונה אינו מסוגל להסתגל אל האחרים או להשתייך אליהם , וכך הוא מתקשה להכיר בגוונים אחרים הארוגים במציאות בכלל ובהוויה שלו עצמו . אריסטו הדגיש כי האדם הוא חיה חברתית , הרצון להימצא במחיצת אנשים אחרים הוא כנראה אוניברסלי ומושרש בנפש האדם . החברה תורמת להערכתו העצמית של האדם , להזדהות , לגירויים חברתיים , להפחתת חרדות וכדומה . 1 אריסטו 253 a : 1950 ) . (•
|
|