חברה, כלכלה ומשפט: הרהורים ביקורתיים

עמוד:963

לשאר האוכלוסייה הערבית . הדברים נכונים הן לגבי הערבים הבדווים המתגוררים בשבעת היישובים הנקראים קבועים והן לגבי אוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים בנגב . טענת המודרניזציה המושמעת כלפי האוכלוסייה הבדווית וה"צורך" בעיורה , העברתה מתנאי חייה הפרה אגרריים היישר אל מצב בתר אגררי , מתרוקנת מתוכן כשמעמידים מולה את עליבות חייהם האורבניים של הערבים הבדוויים בנגב שכבר עויירו . ב"עיר" החדשה , נטולת התיאטרון , הספרייה ובתי הקפה הפוליטיים , קיימים האבטלה הגבוהה ביותר בארץ , העוני ואחוזי הנשירה מבתי םפר הגבוהים ביותר , וכמובן תופעת פשיעה שלא היתה כמותה במצב הפרה אגררי . מטרת הקמתם של שבעת היישובים היתה איפוא ניסיון מוצלח מטעם המדינה לפרוש את שליטתה על שטחים רחבים בנגב . מכל מקום , תהליך התכנון וההקמה של אותם יישובים פסח תמיד על האוכלוסייה הבדווית , שלא נועצו בה באשר לרצונה היכן וכיצד לחיות . אבו סעד ( Abu Saad ) ולית'וויק ( Lithwick ) מצביעים על שורה של צעדים שהובילו את שבע העיירות הבדוויות בנגב להיכשל מלכתחילה , לרבות היעדר עתודת קרקעות לפיתוח כלכלי ותעשייתי , והם : כללים ממשלתיים המגבילים את השימוש בקרקע הקיימת לצורכי פיתוח ; תקצוב מופחת לרשויות המקומיות ; הפליה בתעסוקה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי ; שירותי בריאות שאינם עונים על צורכי האוכלוסייה והעם פחותים מהשירותים המוענקים לאוכלוסייה היהודית באותו איזור ; ושירותים סוציאליים פגומים ( אם אכן היו כאלה ) . . htm ] ( last visited on 21 / 8 / 2003 ) Bedouin Community" ( 2000 ) | URL : http : // w ww . bgu . ac . il / bedouin / mainframenew . I . Abu Saad & H . Lithwick "An Urban Development Strategy for the Negev ' s 53 . ibid , at pp . 11-13 54 התוצאה של עיור האוכלוסייה הבדווית , באופן כפוי וללא היוועצות עמה , וממילא מבלי להתחשב בצרכיה בהווה ובעתיד , ברורה לממלאי תפקידים באותן מועצות מקומיות . עלי אלאסד , ממלא מקום ראש המועצה המקומית לקייה , מציין : "מצד אחד אני רוצה שיקימו בתים , שהילדים שלהם יקבלו חינוך , שיהיה להם חשמל וביוב ומדרכות . מצד שני היישובים לא ממלאים את הצרכים - לא ברמה המסורתית , כי המסגרת החברתית מתפרקת והמסורת נרמסת , ולא ברמה המודרנית , כי שירותי החינוך והבריאות הם ברמה הכי ירודה במדינה . ביוב ומדרכות כמעט שאין , שלא לדבר על מוסדות תרבות או מקומות תעסוקה" ( ראו ר' סיני וע' ציגלמן "שמורות הבדואים" הארץ ;( 25 . 2 . 2002 ואלה דבריו של סלמאן אל אעסם , מנהל מחלקת הרווחה ברהט ( שם , שם : < "המעבר לצורת חיים עירונית שעליה החליטו מתכנני יישובי הקבע מבלי להיוועץ בבדווים ובניסיון לרכז כמה שיותר בדווים על כמה שפחות שטח גרם למשבר עמוק , בייחוד לבדווים . 'המקוריים' זרקו

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר