|
|
עמוד:13
בטעם חיוב השבועה המוטל על המודה במקצת הטענה , נאמר בבבלי , שבועות מ"ב , 'ב ובמקבילות : דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ... ובכוליה בעי דלודי ליה והאי דלא אודיה ליה אישתמוטי הוא דקא מישתמיט מיניה סבר עד דהוי לי זוזי ופרענא ליד , ורחמנא אמר רמי שבועה עילויה כי היכי דלודיה ליה בכוליה למרות שמקור שבועת מודה במקצת הוא בפרשת השומרים הדנה בפקדון , גם המודה במקצת הטענה שעניבה הלוואה , מתחייב בשבועה זו כמפורש בברייתא בבבלי , ב"מ ד' : 'ב "סלעין דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר 8 שלוש רבי שמעון בן אלעזר אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע" . השבועות המוטלות על ידי בית הדין על אחד מבעלי הדין , מכונות בשם " שבועות , "הדיינין היינו : שבועות שהדיינים מחייבים , "אותן אולם הביטוי "שבועת הדיינין" מצוי במשנה רק בקשר לשבועת מודה במקצת . 7 מהטעם שמקור השבועה הוא בפרשת השומרים הדנה בפקדון ועל יסוד הכפילות שבמשניות א' ו ז' שהובאו לעיל , שיער ר"ח אלבק בהשלמותיו לשבועות ו' , 'ז שבתחילה לא חייבו את המודה במקצת אלא בפקדון "והרחיבו אח"כ את החיוב על ההלוואה כשדנים במשכון , ובסוף אמרו שבכל טענת הלוואה מודה במקצת . "חייב בהתאם לכך , הצעתי כי הברייתא של רמי בר חמא בב"ק ק"ז א' , "ארבעה שומרים צריכים כפירה במקצת והודאה , "במקצת משקפת את ההלכה הקדומה , שלפיה רק בפקדון נשבע המודה במקצת . ועיין להלן , פרק חמישי הערה . 43 יחד עם זה , שבועת מודה במקצת גם לאחר הרחבתה לענין הלוואה , יכולה להתבסס על פסוק "כי הוא זה" המתיחד מכל הפרשה בכך שהוא דן גם כאבירה . ועיין להלן הערה . 12 8 וכן בירושלמי , כתובות ב' א' ( כ"ו ב— 'א , ( ' בשינויים ו "ואמר רבי יוסי בי ר' בון נשמיעינה מן הדא כסף סילעין די אינון ונמחקו אין פוחת משנים מיכן ואילך המלוה אומר חמש והלוה אומר שלוש בן עזאי אומר הואיל והודה מן הטענה . "ישבע ועל השינוי "מקצת הטענה" ו"מן , "הטענה עיין להלן פרק שביעי הערות . 6 , 5 , 4 9 כגון ברמב"ם שם , י"א ה"ד : "שבועה זו שמשביעין הדיינים למי שנתחייב שבועה היא הנקראת שבועת הדיינין בין שהיה חייב שבועה זו מן התורה בין שהיה חייב בה מדברי . "סופרים 10 וכתב הר"ן בראש פרק שבועת הדיינין : "הכא הכי קתני שבועת הדיינין של מודה במקצת ... ולאו כל שבועת הריינין קתני אי נמי דשבועת הפקדון לאו בכלל שבועת הדיינין היא ... ושבועת עד אחד נמי כיון דלא [ כתיבא ] בהדיא ליתא בכלל שבועת . "הדיינין אבל ראה ירושלמי שבועות ו' : 'א "רב הסדא וחבורתיה פליגי שבועת הדיינים כל שבועת . "הדיינים ר"ב דה פריס , שם , עמוד , 277 כתב "זו היתד , שבועת הדיינים ( ע"ש "עד האלהים יבא דבר , "שניהם אלהים — דיינים . " ( ואולי
|
|