|
|
עמוד:10
בשנת תרע"ב נבחן באוניברסיטת לונדון בלשונות שמיות וקיבל תואר מ . א . באותה שנה עבר לפאריס וקיבל תואר מקביל למ . א . בסורבון . באותו פרק כתב מחקר מדעי גדול באנגלית על צביעת התכלת בישראל ( of Purple in Ancient Israel The Dyeing ) - לבירור השאלה ההלכתית , אם אפשר לצאת ידי חובת התכלת בציצית בצבע שהוצע לכך על ידי האדמו"ר רבי חנוך הניך מראדזין או שמא יש לחפש פתרון אחר . לליבון הצד הכימי שבעניין עבד במעבדה שבסורבון ואף עסק בזואולוגיה . בתרע"ד חזר ללונדון וקיבל בעד מחקרו זה את התואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון - והוא בן עשרים וחמש בלבד , דבר שהודגש בעיתונות האנגלית דאז כמאורע נדיר ביותר . בהמשך הימים למד גם משפטים , מדעי החברה , ספרות ופילוסופיה – הכול לפי הצורך שנתעורר בו עם לימוד התורה והשימוש ברבנות . רבנותו באירלנד בשנת תרע"ו נתמנה רב בבלפסט שבאירלנד . בסוף תרע"ט נשא לאישה את שרה בת רבי שמואל יצחק הילמאן . רעייתו אצילת האופי ורבת המרץ שימשה לו עד יומו האחרון עזר ומשענת חזקה בדרכו הציבורית הקשה ועשירת התמורות , ומלבד תפקידיה כאשת רב ומנהיג תורני בעל היקף עולמי גילתה יוזמה ויכולת כעסקנית חשובה ונבחרה בהמשך הזמן לנשיאת ארגון נשי המזרחי בארץ ישראל . באותה שנה ( תרע"ט ) נתמנה לרב ראשי בדבלין , בירת אירלנד , ובתרפ"ה נעשה רבה הראשי של אירלנד העצמאית . ימי רבנותו הראשונים חלו בעיצומה של מלחמת השחרור האירית על כל מוראותיה . גם בתוך הקהילה היהודית היו מדנים ופירוד . באווירה סוערת זו מבפנים ומבחוץ הצליח הרב הרצוג הצעיר להיקלט ולהיות גורם רב השפעה . פעולתו הראשונה בדבלין היתה איחוד הקהילה היהודית , שהיתה מפולגת בין ילידי המקום ויוצאי מזרח אירופה , והקמתם או ביצורם של מוסדות הקהילה . הוא היה הרוח החיה בתנועה הציונית באירלנד וממייסדי המזרחי שם , השתתף באסיפות ציוניות , במגביות למען ארץ ישראל ובקונגרסים ציוניים . ליחס של כבוד והערצה זכה גם בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית במדינה . תמיכתו בלוחמי המחתרת האירית , ידידותו האישית עם דה-וואלירה , ראש
|
|