|
|
עמוד:י
ובאפריקה במאה העשרים ובימי הביניים — כמורה קתולית בסגנון מיוחד , ופעילות פוליטית נגד עוולות בזירה הבינלאומית . עיוניו של הייסטינגס בנושא הלאומיות מקבילים במידה רבה לניסיון חייו ולביוגרפיה שלו , השזורים בדילמות ובשאלות הנוגעות לזהות לאומית . הייסטינגס נולד בקואלה–לומפור שבמלאיה למשפחה אנגלית קתולית , ששהתה באי בתקופת השלטון הקולוניאלי . בצעירותו החליט לפנות ללימודי כמורה , והוא השלים אותם בדואה שבצפון צרפת , עיר שהיא מרכז ללימודים קתוליים–אנגליים עוד מימי היותה מפלט לקתולים הנרדפים באנגליה של המאה השש–עשרה . לאחר לימודים אקדמיים באוקספורד יצא הייסטינגס לאוגנדה ובה מילא תפקידים שונים במסגרת הכנסייה הקתולית במשך כעשרים שנה ; באותן שנים השלים את לימודיו האקדמיים ברומא , והתמחה בתיאולוגיה אנגליקנית . הייסטינגס שב לבריטניה ב1966– ומילא שם תפקידים שונים בשליחות הכנסייה , ועם זאת הסתייג משמרנות–היתר של הכנסייה שלא הלמה לדעתו את זמנו , בפרט בנוגע לאיסור החיתון לכמרים ( הוא עצמו נשא אישה על אף היותו כומר קתולי . (! בה בעת המשיך בעבודתו האקדמית ובפעילות פוליטית . ב1982– חזר לאפריקה וכיהן שנים מספר כפרופסור לדתות בזימבבואה . ב– 1985 שב הייסטינגס לבריטניה וכיהן שנים ארוכות באוניברסיטת לידס כפרופסור לתיאולוגיה . כל ימיו עסק הייסטינגס בפעילות פוליטית בנושאים בינלאומיים , ובהם חשיפת הטבח שערכו הפורטוגזים במוזמביק ב1973– ( חשיפה שסייעה להשגת עצמאות במדינה זו , ( ומחאה על הטיהורים האתניים בבוסניה ובקוסובו . נקל להבין מתוך סקירה חטופה זו של תולדות חייו את העניין שלו בנושא הלאומיות , כפי שהוא משתקף בספר שלפנינו . את זיקתו ליחסים בין דת ללאומיות באנגליה ובשכנותיה , יחסים הנידונים בפרקים הראשונים של הספר , יש לראות על רקע הדיון בשאלת הזהות האנגלית ועומק הקשר שלה לכנסייה האנגליקנית , שהייסטינגס נזקק לו כבן המיעוט הקתולי באנגליה . בקיאותו בהיסטוריה של עמי אפריקה הניכרת בפרק השישי היא פרי השנים הארוכות שבילה באוגנדה ובזימבבואה ככומר וכחוקר . התעניינותו העמוקה בהיסטוריה של עמי הבלקן שנידונה בפרק
|
|