|
|
עמוד:13
מבוא בסופו של דבר אנחנו לומדות / ים היסטוריה כדי להבין טוב יותר את העבר שאנחנו חלק ממנו , ואת השינויים שאולי נוכל להביא ' . ספר זה מספר על בשים אמיצות וחזקות שלא פחדו "לא להיות נחמדות , " ויצאו להיאבק כדי להשיג את זכויותיהן וכדי לשנות את פני החברה . במוקד הספר עומדת צמיחתן ופעילותן של תנועות הנשים בארץ בשתי תקופות , שנות העשרים ושנות השבעים . הנשים שיצאו לפעילות בשנים הללו לא פעלו בחלל היסטורי ריק , לא ביחס לפעילותן ב"הווה" של בחירה בפוליטיקה מסוימת ולא ביחס ל"עבר" ולמקורות ההשפעה השונים שהעניק . נשים התנהגו ופעלו כחלק מן העולם והחברה המסוימת שבה חיו . שינויים סוציו אקונומיים ואחרים השפיעו על תנופת העשייה , על ההעדפות הפוליטיות ועל יכולתן של נשים לפעול . ההתפתחות של תנועות נשים וארגונים חברתיים היתה ועודנה , בדומה לכל פעילות אנושית , תהליך אורגני מורכב . נשים ותנועות נשים היו פעילות ומעורבות בעשייה החברתית לאורך כל השנים , אך בשתי תקופות אלו הגיעה פעילות הנשים והארגונים שהקימו לשיאם . בשנים אלו הוקמו ארגוני נשים חדשים , התפתחו קווי פעולה ומאבקים ציבוריים שהעלו לסדר היום הציבורי את תביעתן של הנשים לקחת חלק שווה בחיים הציבוריים והמדיניים ולשנות את פני החברה . מאבק למען זכות הצבעה לנשים ? לא יכול להיות ! נשים וגברים רבים מתקשים היום להאמין שנשים היו חייבות להילחם על זכותן להשתתף בבחירות . יתרה מזאת , המאבק להשגת זכות הבחירה לנשים , שנמשך באנגליה ובארצות הברית יותר משבעים שנה , הפך באותן השנים סמל לשוויון הנשים . הסופרג'יסטיות , Suffrage ) זכות הצבעה באנגלית , ( ששמו להן למטרה להשיג את זכות הבחירה לנשים ויהי מה , ראו בזכות זו צעד ראשון והכרחי להשגת שוויון מלא לנשים . הן התאכזבו לגלות שזכות הבחירה לנשים לא גררה בעקבותיה מהפכה חברתית . הנשים היהודיות בארץ ( ארץ ישראל בפי היהודים , פלסטין בפי הערבים ) יצאו למאבק להשגת זכות הבחירה בשנות העשרים כשהן נושאות שני דגלים : דגל השוויון ודגל הלאומיות הציונית . הן תבעו את זכותן של הנשים להיות שוות לגברים מתוך תפישת עולם ליברלית ולאומית , תפישה הקובעת שקבלת זכויותיהן השוות היא פועל יוצא של היותן שותפות בתהליך בנייתה של האומה . הן הצליחו להבטיח את זכות הבחירה לנשים , אך סיפור ההצלחה שלהן לא זכה לפרסום .
|
|