|
|
עמוד:12
לארץ הקודש הושפעו משני סוגי רומנטיזם , שתי אסכולות אוריינטליסטיות , שתי גישות לארץ התנ"ך . ואולי גילמו גם שתי גישות שונות לצילום . תופעה זו בולטת עוד יותר כאשר משווים את הרקע האישי של הצלמים הצרפתים לזה של עמיתיהם הבריטים . לרוב הצלמים הצרפתים הנודעים היה רקע מסוים בעולם האמנות , ולרובם היה מימון שמקורו במוסד שענינו במונומנטים היסטוריים . לעומת זאת , לפחות שלושה מן הצלמים הבריטים הידועים היו כמרים ( וגם פרית נודע בחינוכו הדתי הנרחב , ( ושלושה היו אנשי צבא . כידוע , יחסה של הנצרות הקתולית אל האמנות ומקומה בפולחן הדתי , שונה באופן מהותי מזו של הנצרות בגירסתה הפרוטסטנטית והאנגליקנית . שוני זה , קרוב לוודאי , הוא שמצא את ביטויו בגישתם השונה של הצלמים אל נוף הארץ מחד ואל המבנים הבולטים שבה מאידך . הוא גם שהשפיע על הפרופורציה שבה התייחסו אליהם כאל מבטאי הערכים הרוחניים-המסורתיים של הנצרות ושל עולם המקרא . וזאת עוד לפני שניקח בחשבון את מקום החשוב שתפס התנ"ך עצמו בתרבות האנגלית . הבדלי הדגשים ודקויות אלה , מלווים את הצילום בארץ הקודש לכל אורך המאה ה9- ו , הם מלווים אותו גם בתקופות מאוחרות יותר . הנושאים והטיפול הצילומי בהם היו חזקים יותר בהשפעתם על הצלמים מאשר השינויים בטכנולוגיות הצילום . שיטת ה '' דגרוטייפ " ( צילום יחיד '' פוזיטיב , '' על גבי לוח מתכת , ( שהיתה הראשונה להתפרסם בעולם , הצטיינה בחדות מפליאה ובדיוק מרבי בפרטים . תמונות מסוג " קאלוטייפ '') '' נגאטיב , ('' שבסיסן נייר , היו פחות חדות ויותר רכות . בשנות החמישים של המאה התפשט בהדרגה השימוש בלוחות זכוכית שצופו בחומר רטוב , "קולודיון , " שהוחלף בשנות השבעים בחומר יבש שהוכן מראש , '' ז'לאטין , " הנמצא בשימוש גם היום ( גם סרט הצלולויד נכנס לשימוש , כתחליף ללוחות הזכוכית , עוד במאה ה9- ו ( . כל שיטה הצטיינה במערכת גוונים ואיכויות האופיינית לה . השיטות השתפרו כמובן במהלך השנים , בעיקר בתחום קיצור זמן החשיפה . כלל השינויים הללו לא השפיעו כמעט על שינויי סגנון וקומפוזיציה ועל שינויים בהעדפת נושאים בתצלומי נוף ואדריכלות . אוסף הדגרוטייפים של ז ' ירו דה פראנז ' ה 844 ) ו , ( היחיד שנשתמר , וכנראה בשלמותו , דומה מאד לאוספים מאוחרים יותר שהופקו בשיטת הקלוטייפ ובשיטות שבבסיסן לוח זכוכית . השינויים בנושאי הצילום - שהתרחשו בסוף המאה - נגרמו על-ידי שינויים דמוגראפיים ותרבותיים בארץ מחד , ועל-ידי הוזלת שיטות הרפרודוקציה הצילומית מאידך , ואלה הביאו עמם בעיקר הרחבה של מגוון הנושאים . ההתבוננות בדיוקנה הצילומי המוקדם של אוכלוסיית הארץ מוכיחה , עד כמה עיצבה הנגישות לתושבים המקומיים ולבושם הססגוני את דימויה הצילומי . בצילומי ארץ-ישראל המוקדמים בולטים דראגומנים - מדריכי תיירים , קוואסים - שומרי הקונסוליות , קבצנים - המוצאים את פרנסתם במידה רבה ליד אתרי התיירות והצליינות , והשומרונים בשכם - קבוצת מיעוט נגישה במיוחד על רקע סביבה מוסלמית שאינה מסבירה פניה לתייר . מסתבר , כי אחוז מזערי של האוכלוסיה זכה בחשיפה וייצוג מרביים . דוגמאות נוספות מאשרות את העובדה , כי התאור הצילומי של האוכלוסיה היה בלתי שלם ובלתי מייצג . רישומי הצלמים ביומני המסע שלהם משאירים מעט ספקות באשר לחשיבות גורם הנגישות . מזווית הראיה של הצלמים מדובר כמובן בעיקר בהתנגדות המקומיים
|
|