|
|
עמוד:15
הארגון התבססה על קומץ אנשי מנגנון ועל מאות ואלפים של מתנדבים מכל רחבי הארץ . במחוזות פעל הש"י לפי חלוקת 'ההגנה' ל"גלילים . " בכל גליל היה קצין מודיעין גלילי , ולרשותו עמדו קמ"נים נפתיים . היות שהש"י שירת מדינה שעדיין לא הייתה קיימת , הוא נדרש לפעול בחשאיות כפולה ומכופלת ולהפעיל אנשים שנאמנותם בלא רבב . מעט מדיי מידע על ארצות ערב בשנים אלה פעל הש"י בעיקר נגד ארגוני האצ"ל והלח"י ונגד הבריטים . היקף איסוף הידיעות בתחום הערבי היה קטן יותר והתרכז בעיקר בערביי ארץ-ישראל ופחות בארצות הערביות מסביב . כל עוד התקיימה ממשלת המנדט , היא הייתה מקור פורה למידע על ערביי ארץ-ישראל והמדינות השכנות . את המידע השיגו מודיעי הש"י שטיפחו קשרים עם הבריטים ודיווחו למחלקה הערבית . ואולם עם פינוי הבריטים מארץ-ישראל נדרש הש"י להשיג את המידע הזה בכוחותיו הוא , אך הארגון לא היה ערוך למשימה במבנה הקיים . הש"י הערבי היה בנוי משלושה מרכיבים : מערכת מודיעים כפריים ; אגף ערבי של המחלקה המדינית בסוכנות היהודית ; הש"י הכללי . למרות הקשרים ההדוקים ביניהן , פעלו שלוש המערכות בנפרד . ההיסטוריון יואב גלבר כותב על הש"י בתחילת מלחמת העצמאות : " אנשיו לא היו בקיאים במקצוע הצבאי ויעדי פעולתם נקבעו על ידי הנסיבות השוטפות : המאבק בבריטים , המאבק בפורשים והציפייה להתחדשות מאורעות מצד ערביי ארץ-ישראל . הם התמחו בנושאים אלה והגיעו להישגים בלתי מבוטלים , במיוחד בתחום האיסוף . על תחום ההערכה הופקדו במה שנוגע לערבים , בעיקר אנשי האגף הערבי של המחלקה המדינית ובראשם אליהו ששון ... בתחום הבריטי והפנימי לא היה קיים שום גורם מחקרי ולכן היה קשה לנצל כהלכה את המידע , שנאסף במאמצים רבים ומתוך הקרבה וסיכונים רבים . " הגורם העיקרי שהגביל את הש"י הערבי יותר מהמחלקות האחרות , היה מחסור בכוח אדם מתאים . מחוץ לירושלים היו אנשי ש"י מועטים שקראו ערבית . הכרתם את הפוליטיקה הערבית באה בעיקר ממקורות ערביים בכפרים , בערים ובעיירות . מקורות מועטים בלבד היו במגע בלתי אמצעי עם המנהיגים . מלבד זאת , בצבא הבריטי שירתו יהודים מעטים בלבד בתפקידי מודיעין , ולא היה מידע רב על המקצוע . על המודיעין הקרבי למדו הרבה מחוברות הדרכה בריטיות , שהושגו ברובן על ידי הש"י . מלחמת העצמאות - תחילת הסוף מלחמת העצמאות הביאה עמה את תחילת סופו של הש"י . בתקופה זו החלו לבוא לידי ביטוי קשיי הש"י לעבור מהמלחמה הסטטית אל המלחמה הניידת , עם כניסת 'צבא ההצלה' לישראל . כתב יואב גלבר " : בכיסוי המודיעיני לא הייתה תשובה להתארגנות מעבר לגבול ולהסתננות דרכו . בתחום זה ניזון תחילה הש"י בעיקר משמועות . ידיעות מבוססות יותר הגיעו , בדרך כלל , רק לאחר שהכנופיות חדרו והתבססו בשטחים שכוסו על ידי מודיעי הש"י . אך גם אז היה הדיווח לרוב על מה שהיה , ולא על הצפוי , שכן נגישותם של המודיעים לכנופיות הזרות הייתה פחותה מזו שהייתה להם לערביים המקומיים . " ... הידיעות שהעביר הש"י על גודל 'צבא ההצלה' היו לרוב בלתי מדויקות ומופרזות . עזרא דנין אמר על הש"י הערבי ... " : לא היינו ערוכים למלחמה של ממש ... מצאנו את עצמנו במצב חדש שבו השלטון המרכזי שמעלינו כמעט משותק , ואילו אנו , כוחות 'ההגנה , ' לרבות הש"י הערבי , איננו מצוידים כהלכה להתמודדות עם אויב . זה היה מצב טרגי עד מאוד , שגרם לכך שבמציאות לא תמיד פעלנו לפי עקרון הפגיעה באשמים בלבד , כלומר באבות הפורעים . לאנשי הפלמ"ח , שנשאו באותם ימים קשים בנטל הכבד של המלחמה , לא היו אמצעי מודיעין לוודא מי הם בדיוק הפורעים בנו . " שבוע אחרי שהחלה ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות , כינס בן גוריון את מפקדי החטיבות והקצינים הבכירים היות שהש"י שירת מדינה שעדיין לא הייתה קיימת , הוא נדרש לפעול בחשאיות כפולה ומכופלת ולהפעיל אנשים שנאמנותם בלא רבב הבית הירוק ביפו . משכנו הראשון של 'שירות מודיעין' ב1948-
|
|