|
|
עמוד:11
ההוראה בעיסוק 2 רץטי החינוך מעצם טבעו נועד להיטיב ולהוסיף לרווחתו של היחיד ושל החברה . במיון הדיסציפלינות על-פי המודל האריסטוטליאני , שוואב ( Schwab , 1964 ) משייך את החינוך לקבוצת המקצועות הפרקטיים . תכלית העיסוק במקצועות האלה להיטיב ולשפר את תנאי הקיום האנושי , לפרט ולחברה . המאפיין הבולט של המקצועות האלה הוא הצורך לבחור ולפעול ( choice and action ) וההוראה ככלי מרכזי בחינוך נושאת במובהק את התכונות האלה . היא נועדה להיטיב עם התלמידים ולקדמם לקראת מטרות ראויות והיא חדורה במצבי בחירה ופעולה . מורכבות המצבים , ריבוי שיקולי הדעת שלעתים מתאפיינים בהגיונות סותרים והרב-צדדיות בשיפוטים הערכיים מעמידים את המורה תכופות בפני מצבי בחירה עם אפשרויות פעולה בכיוונים שונים . יש הרואים את ההוראה כזרועה רצפים של מצבי דילמות , שבהם כל הכרעה של המורה מולידה פתרונות חלקיים , שכן בצד הרווחים יש גם מחירים לכל הכרעה . ( Lampert , 1985 ) רעיונות מופשטים ודיונים תאורטיים כשלעצמם , דיונים שאינם מביאים לעשייה , אין בהם עניין למורה במסגרת עבודתו בכיתה . גם אם צודקת הטענה שאיכויות של הוראה ניתן לבחון על-פי קריטריונים עצמאיים הבוחנים את ההוראה ללא תלות בתוצאותיה , וגם אם , כטענת אייזנר , ההוראה יכולה להיות מוגדרת כמושג מטלתי , ( task concept ) גם אז נתלה את שיפוטנו ואת ערכה הממשי של ההוראה בתוצאותיה , שכן אף לדעת אייזנר ההוראה לעולם מוגדרת גם כמושג הישגי . ( Eisner , 1979 ) ( achievement-concept ) מכאן שקיימת הסכמה רחבה לגבי אופייה הפרקטי של ההוראה . אין זה אומר שכל מה שקשור לאופייה הפרקטי של ההוראה ברור ונהיר לחוקרי החינוך . אדרבה , מהות הידע הפרקטי , גווניו ומקורותיו , התפתחותו ואופן הפעלתו בידי המורה הטירון לעומת המורה המומחה והמנוסה וכדומה , הם נושאים חשובים במחקר ההוראה בן זמננו . 9 רק שגי : רפלץעיה והוראה רעלץטיכית שני המונחים - פרקטי ורפלקטיכי - בהגדרה המייצגת את תפיסת מהות העיסוק בהוראה צריכים הבהרה . שעה שלגבי משמעות המונח הראשון בהקשר ההוראה קיימת מידה רבה של הסכמה , לגבי המונח השני קיימת קשת רחבה של הגדרות ושל מודלים תאורטייס המנסים לתאר ולהסביר את משמעות המונח בהקשר ההוראה . אי לכך נציג את הבנתנו את המונח הראשון בקצרה ונאריך בדיון על המונח השני הרבמשמעותי .
|
|