|
|
עמוד:10
היא פרטית וייחודית - משום שאין למצבי ההוראה משמעות אובייקטיבית כשלעצמם , אלא אותן המשמעויות שהמורה הפועל משווה להם . כשם שאין שני מורים דומים זה לזה בביוגרפיה האישית שלהם , כן שונים הם בפרשנות ובמשמעות שהם מייחסים למצבי הוראה . היא קונטקסטואלית - משום שההוראה מכוונת תמיד לתלמידים מסוימים בעלי מאפיינים משלהם , מתרחשת בנסיבות ובסביבה לימודית עם מאפיינים ייחודיים , קשורה לעולם תוכן מסוים ונדרשת ונענית לציפיות של תרבות בית הספר המסוים , הורי התלמידים והקהילה . היא פתוחה לאלטרנטיבות של פעולה - משום שלמצכי הוראה אין פתרונות פדגוגיים חד-משמעיים . בדיון על מצבי הוראה אין מקום להצמדת "ה-הידיעה" לנושאי הדיון בבחינת ה-דרך , ה-שיטה או ה-פתרון לבעיה , וכיוצא באלה ביטויים המציינים דרכי חשיבה ועשייה בעלי אופי קווי , חד-כיווני ומוחלט . תמיד קיימות אלטרנטיבות הפתוחות לבחירה , על יתרונותיהן וחסרונותיהן . היא נדרשת לשיפוטו והערכתו של המורה - משום שאנו מאמינים כי התנהגותם של רוב המורים בכיתה היא התנהגות מושכלת המודרכת על-ידי שיקולי דעת . אנו מכירים אמנם בכך שבהוראה יעילה קיים גם מרכיב חשוב של שגרות , ( Routines ) של כללי התנהגות המבוצעים על-ידי התלמידים והמורים באופן אוטומטי , אך בכל זאת רובה של פעילות ההוראה מבוססת על התנהגות מושכלת , התנהגות שהמורים המודעים למחשבותיהם ולפעולותיהם מסוגלים להסביר במונחים של סיבות , מטרות ומניעים .
|
|