|
|
עמוד:12
למקהלה ולתזמורת קאמרית מאת המלחין הישראלי בן זמננו עודד זהבי , שבוצעה לראשונה בחודש יוני . 2002 השילוב של שניים מ"שירי העם" של ביאליק בין שמונת השירים הישראליים ששובצו ביצירתו של זהבי מעניין במיוחד . זאת , לא רק מפני שיש בבחירתם הוכחה לחיוניות המתחדשת תדיר של "שירי עם " אלה , אלא בעיקר מפני שזהבי ראה ב"בין נהר פרת ונהר חדקל" וב"יש לי גן" שירים ישראליים מובהקים , כמוהם כ '' שדות שבעמק , " "למדבר שאנו " או "הקיץ עבר . " ההטעמה האשכנזית שבה כתובים שני השירים milieu-m של העיירה היהודית במזרח אירופה - הרחוקה כל כך משדות עמק יזרעאל , מדנדון הפעמונים על צווארי הגמלים או מן החמסינים של שלהי הקיץ - לא מנעו מזהבי מלהתייחס אליהם כאל שירים ישראליים לכל דבר . אין ספק כי שימת לב מיוחדת של המורה ללחנים של "שירי העם " עשויה להעשיר ולהעמיק את הוראתם , ולשם כך מוצע כנספח לחיבור זה מבוא מוזיקלי ל"שירי העם" של ביאליק . הנספח עשוי לשמש כאמצעי פרשני ומתודי להוראת "שירי עם" אלה , מלבד ערכו המוזיקלי הסגולי ( אם אין למורה לספרות ידע מוזיקלי מספיק , מן הראוי שיסתייע במורה למוזיקה . ( רישומי הציפורן ש 3 יוסל ברגנר . בשנת , 1973 במלאות מאה שנה להולדת ח"נ ביאליק , יזמה הוצאת הספרים "דביר" הדפסה מחודשת של "מזמורים ופזמונות" ( ביאליק , תשל '' ג ) הכוללת רישומי ציפורן מאת יוסל ברגנר . המפגש בין יוסל ברגנר לבין "שירי העם" של ביאליק הנו מרתק , לא רק בגלל ערכם הסגולי של השירים והרישומים כשהם לעצמם , אלא מפני שהרישומים הללו מהווים הצהרה פרשנית חשובה ל"שירי העם" של ביאליק ומקיימים עמם דיאלוג בין-תחומי פורה במיוחד . להלן , במהלך הדיון המתודי בכל אחד מן השירים , מוצעת התייחסות לרישומי הציפורן של ברגנר ברמות שונות של פירוט והעמקה . התייחסות זו עשויה לסייע למורה המעוניין להרחיב את הדיון ולכלול במסגרתו השוואה בין הטקסט הכתוב לבין הרישומים , נוסף להשוואה בין הטקסט ללחן . טבנה העבודה . פרקי העבודה מאורגנים בארבע חטיבות , במבנה מעין קונצנטרי : שתי החטיבות הראשונות והחטיבה הרביעית משמשות כמסגרת לחטיבה השלישית , הארוכה והמפורטת מכולן , הליבה של העבודה כולה . אליה מובילים פרקי המבוא העיוניים והדידקטיים שבשתי החטיבות הראשונות , וממנה יוצאים הסיכומים שבפרקי החטיבה הרביעית , האחרונה . החטיבה הראעתנה ( פרקיס א-ם משמשת מעין מבוא עיוני-מחקרי ל"שירי העם" של ביאליק , ופרקיה עוסקים בנושאים כגון תהליכי ההתהוות והקנוניזציה של השירים
|
|