|
|
עמוד:8
היסטורית כוללת ורחבה . התפתחות השלטון העצמי היהודי הושפעה לא רק מתמורות במעמדם המשפטי והחברתי של היהודים , אלא גם מהתפתחויות פוליטיות וכלכליות בחברה הנוכרית הסובבת שבתוכה חיו ופעלו היהודים . השלטון העצמי והקהילה במרכזו הושפעו בין השאר מעליית הערים והתפתחותן במאה ה 12 ולאחריה ; מגידול כוחם של העירונים והפיכתם ליסוד מרכזי בחברה האירופית ; מעליית חשיבותו של הפרט באירופה הנוצרית במאה ה ; 12 מעליית כוחה של הכנסייה החל במאה ה 10 ומהמאבקים בינה ובין המלכות על סמכויות השלטון ; מהריבוד החברתי בתפוצות ישראל , כולל עלייתם של חצרנים , בנקאים וסוחרים עשירים בח ' ליפות המוסלמית ובאירופה הנוצרית ; מהתפתחות חיי הרוח בתפוצות ישראל , כולל המאבקים על תוכני ההשכלה בין פילוסופים , מקובלים וחסידים . כל דיון בהתפתחות הקהילה היהודית בתקופה האמורה חייב להיזקק לגורמים אלה . גדולה במיוחד הייתה השפעת העיר הנוצרית החל במאה ה 12 על סדרי ארגונה ותפיסותיה המשפטיות של הקהילה היהודית : 'אבל גם עכשיו , כמו בתקופה העתיקה , אין השפעה חיצונית זו נוגעת ביסודות הארגון היהודי ; היא אינה יוצרת דבר חדש בישראל . הקהילה היהודית מקבלת מן העיר הנוצרית רק את הדברים העוזרים לה להגשים את מטרותיה האימננטיות שלה ולהביא אותן לידי הכרה עצמית והגדרה ברורה . ' התפקידים המרכזיים של הקהילה היהודית בחיי הדת והחברה ועמידתה כתריס בפני המרה וטמיעה הביאו את חכמי ישראל בימי הביניים ובראשית העת החדשה לטרוח הרבה כדי לבסס את כוחה ואת סמכויותיה . המונח 'קהילה קדושה ' המצוי במקורות מאותם ימים , איננו בגדר מליצת לשון גרידא . רבים מן החכמים היו נכונים להעניק לקהילה סמכויות שלטוניות רבות ערך אף יותר מאלה שהוענקו לבית הדין המקומי , למרות שרבים ממנהיגי הקהל נעדרו כישורים הלכתיים הולמים ונפלו ברמת ידיעותיהם מתלמידי חכמים שישבו בבתי הדין . העדות המרשימה לכך היא מתן זכות חקיקה לקהל באמצעות תקנות הקהל בעניינים פוליטיים , אדמיניסטרטיביים , דתיים וכלכליים . תקנות אלה נתפסו כמחייבות אלא אם כן היה בהן עוול ברור או הפרה של מצוות התורה . בפועל קיבלה הקהילה זכויות של בית דין וסנהדרין , ולעתים אף גבר כוחה על שני אלה : דברים אלו נראין פשוטים בעיני שאתם רשאים לעשות כפי מה שנראה בעיניכם . שלא נאמרו אותן הדברים שאמרתם אלא בבית דין שדנין על פי דיני תורה כסנהדרין או כיוצא בהם . אבל מי שעומד על תקוני מדינה אינו דן על הדינים הכתובים בתורה ממש אלא לפי מה שהוא צריך לעשות כפי השעה . 3 בער , שם , עמ ' 4 . 28 תשובות הרשב '' א , חלק ד , שאלוניקי תקס '' ג , סימן שיא .
|
|