פתח דבר

עמוד:7

פתח דבר השלטון העצמי היהודי שימש כמכשיר החשוב ביותר לקיומו של העם היהודי בתפוצותיו בימי הביניים . משעת לידתו של אדם ועד פטירתו הוא היה קשור במוסדות הקהילה . היא שימשה לו מסגרת בטחונית , חברתית , תרבותית , כלכלית , ובמידה מסוימת גם ביטוי לקוממיות יהודית בימים קשים ובשעות הרות גורל . אין ספק , שהכמיהה לאותה תחושת קוממיות תרמה הרבה למאמצי היהודים לבסס את הארגון העצמי שלהם , וכבר העיר על כך יצחק בער במאמרו הגדול על הקהילה היהודית : ' אותה המגמה הדתית הפוליטית , הפותחת את ההיסטוריה של עם ישראל , גורמת להתהוות הקהילה המקומית , המתארגנת מסביב לבית הכנםת . ואחר כמה חורבנות ולאחר התפוררותה של כל נציגות אחידה נשארה הקהילה המקומית הנציגות הפוליטית האחרונה של כנסת ישראל הסמויה מן העין ' . ' ככל שגברו הלחצים בחברה הנוצרית ובחברה המוסלמית להביא את היהודים להמיר את דתם , כן טרחו חכמים על ביצור אושיותיה של הקהילה , ביודעם שהיא משמשת תרים עיקרי בפני המרת דת וטמיעה . הם חשו כי יכולתם של היהודים להתמודד עם הסכנות שניצבו מולם תלויה במידה רבה באחדותם ובהיותם מאוגדים בארגון מבוסס ואיתן . איגוד זה יאפשר להם להשיג חסות של השלטונות להבטחת החיים והרכוש , מחד גיסא , ולטיפוח מוסדות החינוך , הסעד והדת בתוככי הקהילה , מאידך גיסא . דברי חז " ל , 'כל ישראל ערבים זה בזה' ( תלמוד בבלי , שבועות לט , ע " א , ( לא שימשו מליצה גרידא , אלא משנה מעשית שעל פיה בנתה הקהילה את מוסדותיה ואת דרכי הנהגתה . דווקא בגולה ובמרכזי יישוב קטנים בא ערך האחדות לידי ביטוי יותר מאשר בהיות עם ישראל בארצו . מכאן , שחקירת יסודותיהם של השלטון העצמי היהודי בכלל ושל הקהילה בפרט היא פרק מרכזי וחיוני בהבנת תולדות עם ישראל בימי הביניים . אף על פי שהקהילה היא יצירה אימננטית בתולדות עם ישראל ויסודותיה מצויים כבר בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד , הרי ש'על הקהילה בתור אורגניזציה שלמה ויחידה לא מדובר עדיין בתקופת התלמוד . רק בימי הביניים נעשו "בני העיר" לחטיבה אחת אורגנית , לקהילה שלמה ויחידה בכללותה . ' אך טבעי הוא , שמוסד כה מרכזי ורב חשיבות בחיי העם היהודי יידון בפרספקטיבה 1 י ' בער , 'היסודות וההתחלות של ארגון הקהילה היהודית בימי הבינים , ' ציון , טו ( תש '' י , ( עמ' 2 . 1 בער , שם , עמ' . 6

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר