|
|
עמוד:11
המהפכה הצרפתית אמרו דברים דומים על האוטונומיה היהודית מתנגדי הענקת זכויות אזרח ליהודי הממלכה ומי שתמכו באמנסיפציה . אלו ואלו סברו כי ה'אומה' ( Nation ) היהודית בצרפת מזיקה , עוינת וחייבת לעבור מן העולם ( או , לחלופין , להתמיד בקיומה , אך בלא שהיהודים יזכו באזרחות הצרפתית . ( קלרמון טונר , שצידד באמנסיפציה של היהודים , קבע במפורש : מן היהודים בתור אומה , יש לשלול הכול , אולם ליהודים כפרטים יש לתת הכול . אין להעניק הכרה לשופטים שלהם . רק אלה שלנו חייבים להיות שופטיהם . יש לסרב להעניק תמיכה לקיום המתמשך של חוקי ההתאגדות היהודית . אל להם להיות במדינה גוף פוליטי ואף לא מעמד . עליהם להיות אזרחים כפרטים . יאמרו לי , הרי אינם רוצים להיות אזרחים , ובכן אם אין הם רוצים בכך , שיאמרו זאת , ואז , הבה נחרים אותם . הימצאות חברה של לא אזרחים במדינה היא פסולה , ולא כל שכן של אומה בתוך אומה . מה שאמור היה לשרוד עם ביטול הקהילה הטרום מודרנית בהוראת השלטונות היה ארגון יהודי מסוג חדש לחלוטין : עדת מאמינים דתית המטפלת ב'צורכי הדת ' של חבריה . בין אמצע המאה ה 18 לסוף המאה ה 19 עברו כל קהילות היהודים באירופה וברבות מארצות אגן הים התיכון תהליך דרמטי של חיסול הקורפורציה המסורתית והמרתה ב ' קהילות פולחן . ' ארגונים חדשים אלה היו לעתים חלק מן המנגנון הממשלתי , דוגמת הקונםיםטוריה של יהודי צרפת שנוסדה בתקופת שלטונו של הקיסר נפוליון . מודל הקונםיםטוריה הצרפתי פרץ אל מעבר לתחומי יבשת אירופה עם התפשטותו של הקולוניאליזם הצרפתי בארצות צפון אפריקה . באופן פרדוכסלי למדי חיזקה התמורה הזאת את מעמדו של הרב , שהיה קודם לתמורות פקיד שכיר של קהילה אוטונומית . הוא עלה למדרגת מנהיג עיקרי במקום שבו נעלמו הפרנסים והתבטלו כל התפקידים החברתיים והכלכליים של ה'קהל . ' בדומה לכך עלה מעמד בית הכנסת : בעוד שבקהילה הישנה הייתה הדת חלק בלתי נפרד מכלל החיים , נותר בית הכנסת האתר הציבורי היחיד שבו התקיימו חיי הדת בחברה היהודית המודרנית . לצידן של 'קהילות הפולחן' שזכו להכרה פורמלית מטעם השלטונות במדינות אירופה המערבית והמרכזית ובארצות צפון אפריקה , התפתחו במאה ה 19 חלופות נוספות לקהילה המסורתית שחדלה להתקיים . בחלק המזרחי של התפוצה האשכנזית תפסו את מקומו של ה'קהל' ארגונים וולונטריים שנוצרו עוד קודם לביטול האוטונומיה בידי השלטון . עדות החסידים , הישיבות העל קהילתיות ( שהראשונה בהן הייתה בוולוז ' ין משנת ( 1803 וה'חברות' מ ' גרץ ( עורך , ( המהפכה הצרפתית והיהודים , דיוני האספה הלאומית , , 1791-1789 ירושלים תשמ " ט , עמ' . 60
|
|