|
|
עמוד:8
לשנות את עצמו תוך כדי היענות למניעים פנימיים או חיצוניים גם יחד , ולדרישה המורכבת הנובעת הן מהלחצים הפנימיים והן מהתנאים הסביבתיים המשתנים . לעומת תפיסה זו , הצענו במשותף עם המחבר את המושג "מצב" ( state ) כתחליף ובניגוד למושג "תכונה" . ( trait ) המצב יכול ליצור באדם נטייה לסוג של תפקוד פחות או יותר קבוע , אולם מעצם היותו מצב , הוא נתון לשינוי . לא כך כאשר מדובר בתכונה תורשתית או אפילו נרכשת , שלכאורה אינה ניתנת לשינוי , והיא מהווה אלמנט קבוע שאינו תלוי בגורם שהביא להתהוותה . נובע מכאן שקיימות שתי אפשרויות יסוד לשינוי האדם : . 1 שינוי המצב שהביא להתנהגות המסוימת . . 2 תהליך רצוני , פנימי או חיצוני , שישנה את המצב או יבטל את משמעותו , בכך שיביא לשינוי משמעותי מהותי בהתנהלות חייו של האדם . בפרק הראשון של קובץ זה מביא לנו המחבר מערך שלם של תכונות של סגנונות הקיום , על ידי תוספת המושג "נטייה" לסגנונות שבמודל . הנטיות השונות - to have , to be , to do יכולות להתקיים ביחד , ויכולות לעבור תהליך של שינוי רמת השליטה של סגנון אחד בהשוואה לאחר . יכולת גמישות זו הופכת את סגנונות הקיום למערכת יסודות דינמיים של האישיות , שלא מעט גורמים יכולים להיות אחראים לכך שניתן לשנות את עוצמתם ואת מקומם בהתאם לצרכים החיצוניים והפנימיים כאחד . מבחינה זו התאוריה של סגנונות הקיום היא מרכיב חשוב ביותר בתורת יכולת ההשתנות , והיא משמשת תוספת בעלת ערך מיוחד כמנגנון מווסת , מפעיל ונענה למצבים השונים הנוצרים בארם . יתרה מזאת , האופי הדינמי של סגנונות הקיום נוצר ללא מערכת קונפליקטים והתמודדויות המאפיינים תהליך שבא לשנות את סגנון הקיום של האדם . לדוגמה אביא את התפיסה הרואה באדם שתי נטיות אנטגוניסטיות : האחת , להתקיים - to exist - ומשמעותו להתקיים לאורך , ברציפות , בהמשכיות בלתי משתנה לאורך כל חיי האדם . במילים אחרות , זוהי תפיסת האדם שהוא היום מה שהיה אתמול , ויהיה מחר מה שהוא היום , וכך ימשיך ברצף קיומי זה לאורך כל חייו . הנטייה האחרת מכונה לעתים הנטייה לחיות - to live - והמאפיין אותה הוא השינוי המתמיד שהיצור החי עובר אותו , כתהליך התפתחותי ובתהליך הסתגלותי .
|
|