|
|
עמוד:9
מוזיאון גוגנהיים של פרנק לויד רייט , ניו יורק נוריס קלי סמית' , ( Kelly Smith ) היסטוריון של האמנות , תיאר את מקומו של האדריכל פרנק לויד רייט בחידוש תחום האדריכלות , אחרי שזה הושפע כאלפיים שנה בעיקר מן החשיבה היוונית-רומית . רייט , כך הוא מראה , תיעב את האדריכלות היוונית-רומית , ואת התיאוריות הניאו-קלאסיות שארכיטקטים אמריקאים למדו 'Ecoie des Beaux-art ' -1 שבפריס . כבנו של מטיף נוצרי היה רייט בקיא במקרא , וער לקריאה המקראית לשחרור האנושות משעבוד . לשיטתו , על אמריקה היה להשתחרר מהשפעת התרבות האירופאית ובין השאר , גם ליצור אדריכלות חדשה שתיתן הדים לקריאה המקראית החקוקה על פעמון החירות בפילדלפיה - "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה " ( ויקרא כה , י . ( מייסדי האומה האמריקנית שאבו לא מעט השראה למרד ברודנות האירופית מיציאתם של בני ישראל משעבוד מצרים , כידוע , ועל כך ארחיב בגוף הספר . לעניינינו . פועלו של פרנק לויד רייט הוא חלק מפריחה המתרחשת על אדמת אמריקה , של צורות יצירה דינמיות באמנות ובאדריכלות , המבקשות לייצג את החיים ואת החופש . מוזיאון גוגנהיים שתכנן רייט ושנבנה בניו יורק יוצר בצורתו הספירלית תחושות של דינמיות וחיוניות . אין זו קופסה מלבנית המכילה ציורים המקובעים במקום אחד , אלא מבנה חי . התערוכות שהוצגו בבניין , ואשר הולמות במיוחד את מבנהו , הן תערוכות העוסקות בתנועה כמו תערוכת המוביילים של אלכסנדר קלדר , ( Caider ) תערוכתו של יעקב אגם ' מעבר לחיזיון , ' או זו של ג'ני הולצר ( Hoizer ) שבה נראו שלטים אלקטרוניים מבזיקים לאורך כבש המוזיאון המעגלי . האדריכל ברונו זבי תיאר את המבנה המיוחד הזה כניצחון הזמן על המרחב , ומשום כך כ"התגלמות הארכיטקטורה של המחשבה היהודית . " הוא אף טען כי : העובדה שמושג זה מוצע על ידי אדם שאינו יהודי הינה משמעותית . כמו המוזיקה של שונברג , מבוססת הארכיטקטורה של רייט על קוטביות לשונית , על דיסוננס חופשי , על סתירות ; היא אקספרסיוניסטית וקשיחה בו בעת , היא מיישמת את
|
|