|
|
עמוד:338
הלאום היהודי הוא התגלות המכילה מספר קטן יותר של מצוות : שבע מצוות המיועדות לבני נח לעומת תרי"ג מצוות המיועדות לבני ישראל . הצעת תוכנית רוחנית מקפת , הכוללת את הזולת , היא פועל יוצא של תמונת עולם מקפת המתייחסת גם לזולת . להבדיל מן הגישה האינקלוסיביסטית , זוהי עמדה המכונה אקסקלוסיביסטית . בנדון דידן , היהדות קובעת את גבולות ההתנהגות הראויה והבלתי ראויה של האנושות כולה . הבנה אקסקלוסיביסטית מתקשרת מיניה וביה בעשיית מקום בעבור הזולת . קביעתו של הרמב"ם : "אין מניחין אותן לחדש דת , ולעשות מצוות לעצמן מדעתן , אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות , או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע" ( הלכות מלכים י , יב ) - נגזרת מן הטוטליות והאקסקלוסיביות של תמונת העולם המגדירה גם את הזולת . האיסור מובא בהקשר שמובאת בו גם חובת הפצת שבע מצוות לבני נח . לאמור , קיומה של תוכנית בעבור האנושות עושה מיניה וביה לבלתי לגיטימית את דתו של האחר . הבנות אחרות של שבע מצוות בני נח מקהות במשהו את ההבנה האקסקלוסיבית . הוגים אחדים זיהו מצוות אלה עם מושג החוק הטבעי . זיהוי זה מצדיק את שבע המצוות ומקל לקבל אותן . על פי הבנה זו , הן נתפסות כחלק מחוק טבע אוניברסלי , המעניק פרספקטיבה אינקלוסיביסטית המכילה את המצוות עצמן . ראיית שבע המצוות במונחים של בריאה , ולא רק של התגלות , מנטרלת את האקסקלוסיביות שבפרספקטיבה ההתגלותית , תוך כדי הבלטת הפן המוסרי , וממילא האוניברסלי והשוויוני יותר שלהן . אך דווקא הבנה זו מחדדת את הקושי המלווה את הניסיון להציג את שבע מצוות בני נח כדרך דתית המיועדת לאומות העולם . מצוות אלה מעניקות תשתית מוסרית בסיסית , ובכך מגשימות את אחד מתפקידיה החשובים של הדת . אך ממד עקרוני של החיים הדתיים אינו בא לידי ביטוי באמצעותן - פיתוח מערכת יחסים עם ה . ' מה שקשור בפולחן , בקשר אישי , באינטימיות רגשית , בסיפוק צרכים רגשיים ודתיים - כל אלה הם מעבר לטווח השפעתן של שבע מצוות בני נח . עיון משווה באופן פעולתן של הדתות ובצרכים השונים שהן ממלאות ילמדנו שקשה מאוד לצמצם את טווח פעולתה של הדת לתחום החיים המוסריים . אם כל מה שהוא "דתי" - במובן שמעבר לחוק הטבעי - הוא בעצם מעבר לתחום ההתייחסות של שבע מצוות בני נח , האם באמת הן מהוות חזון מספק לאומות העולם ? דיון עקרוני בלגיטימיות של דתות אחרות חייב לבחון לא רק את הבסיסים הספרותיים וההיסטוריים המסורתיים , שעל גביהם התגבשו ההערכות הקדומות של הדתות , אלא גם את הבסיס העובדתי בפועל - הממד הפנומנולוגי - של הדתות שאנו באים להעריך . עיון בלתי משוחד בחיי הרוח של דתות אחרות ילמדנו שיש בכוחן להצמיח בקרב חלק ממאמיניהן את הפרות הרוחניים של מצוינות דתית שגם החינוך לתורה ולקיום מצוותיה חותר אליהם . הללו כוללים ,
|
|