|
|
עמוד:239
לפני ה' אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב . וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה . ונצעק אל ה' אלהי אבתינו וישמע ה' את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו . ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים . ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש . ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה' והנחתו לפני ה' אלהיך והשתחוית לפני ה' אלהיך . ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך ( דברים כו . ( 11-1 חג הפסח הוא חג גאולת מצרים , חג הסוכות הוא זכר להליכה במדבר , וחג הביכורים יועד להיות , במשמעותו ההיסטורית , חגה של הכניסה אל הארץ ושל ההתנחלות וההתבססות בה , חג קיום ההבטחה שניתנה לאברהם , יצחק ויעקב , חג החירות של עם בארצו . יתר על כן , הגדת הביכורים גופא מציגה את הגשמת הריבונות בארץ כסופו וכתכליתו של התהליך שהוחל בו בירידה מצרימה וביציאה ממנה . וכפי הנראה גם מעיני חז"ל לא נעלם הדבר . ארבעת הפסוקים שהציבו חז"ל במוקד הדרשות של הגדת הפסח אינם אלא פסוקי השעבוד והגאולה של "הגדת הביכורים . " זאת ועוד , אף על פי שבנוסח ההגדה הנוהג כיום אין הפסוק החמישי של "הגדת הביכורים" " ) ויביאנו אל המקום הזה" וכר ) נדרש בליל הסדר , יש עדויות לכך שבהגדת ארץ ישראל התנאית נדרש אף הוא . 5 הנה כי כן , מלכתחילה היו שני החגים אמורים להתייחס זה לזה כראשיתו וסופו של תהליך שחרור , אשר לכיתתו הפנימית באה לידי ביטוי סמלי בצירוף ריטואלי של יום ליום , שבעה שבועות תמימים , בציפייה דרוכה למיצויו . תחילתו בפסח , חג הזיכרון לגאולת שחרור העם מבית העבדים , וסופו בשבועות , חג הזיכרון לעצמאותו , ריבון בארצו ועובד את אדמתו . הניסוח הראשוני של "הגדות" שני חגי הקצה הללו מעיד על מודעות מלאה האחת לחברתה ולתהליך כולו . אך משחרב הבית ובטלה הריבונות המדינית , ניטלה מחג השבועות משמעותו ההיסטורית המקורית והוא נעשה חג מתן תורה , על כל המשתמע . היו לכך שתי תוצאות קשורות אהדדי : יצירת רושם מטעה כאילו תהליך התגבשותו של העם לכדי אומה בת חורין הושלם בסיני , ואולי חשוב יותר , יצירת מצב שבלוח הזיכרון הקולקטיבי חסר חג בעל משמעות דתית הזוכר את קיום ההבטחה במעבר הירדן , מעלה אותה על נס וחוגג אותה . ניתן אולי להסביר מצב זה באיבוד העצמאות המדינית למשך דורות רבים כל כך , אך אין בכך כדי להצדיקו . שהרי מאז , ובמשך שנים ארוכות מאוד של גלויות קשות , נדמתה גם יציאת מצרים כחלום רחוק ובלתי מושג , ובכל זאת חגגו אותה בדבקות . את נס . 5 ראו למשל שמואל וזאב ספראי , הגדת חז"ל : הגרה של : ^ UTIT , nos כרטא , 1998 עמ' . 33
|
|