פתח דבר

עמוד:13

מצביע גם על ריבוי הפרשנות כהיבט מהותי ואימננטי של התורה . שני העקרונות האלה יכולים לשמש בסיס לסובלנות . שני המאמרים הבאים מציגים מקרים "היסטוריים" או ספרותיים של התייחסות ערכית רוחנית חיובית לאנשי דת ולמסורת הדתית המוסלמית . כל אחד מהמאמרים מוצא בסיס אחר להתייחסות חיובית זו . דב מימון במאמרו על יחסו של ר' אברהם בן מימון , בנו של הרמב"ם , לצופיזם האסלאמי מסביר שראב"ם הצדיק את לימודיו מהמסורת הצופית על ידי הטענה שהצופיזם משמר מסורות יהודיות עתיקות שאבדו לעם ישראל במשך השנים . לימוד זה מן הנזירים האסלאמים רק "מחזיר עטרה ליושנה . " טענה מורכבת זו מצביעה על כל הדו משמעות והרגישות במגעים "אקומניים" בין ישויות דתיות המחויבות לעצמן ולתורתן . מצד אחד , באמצעות טענה זו שמר הראב"ם על עליונותה של היהדות , מצד אחר , טענות מעין אלה הן אסטרטגיה ידועה לאפשר הכנסת תכנים חדשים לתוך היהדות ומגעים פוריים בין קהילות . צבי זוהר מביא טענה אחרת על פי "מעשה נורא" על אודות ר' משה גאלאנטי . ר' משה מכיר בעליונותו של הקדוש המוסלמי , בזכות הצטיינותו בתחומי חוכמה ואמונה אוניברסליים . על פי ניתוחו של זוהר , הסיפור מדגיש קיום של מרחב דתי , רוחני ואינטלקטואלי משותף ואוניברסלי היכול לשמש אמת מידה להישגים של שתי הדתות . על פי ניתוח זה "מעשה נורא" מדגים בנרטיב ספרותי את העקרונות שהציגה סוזן לסט סטון במאמרה . לאור שני מאמרים אלה נראה לנו מתאים במיוחד לסיים את השער הזה במאמרו של אלון גושן גוטשטיין , המעלה את השאלה כיצד התאולוגיה היהודית מתייחסת לדתות העולם ולדיאלוג הבין דתי . נקודת המוצא של גושן מחזירה אותנו אל המצב העכשווי . העובדה היא שיחד עם תופעות כגון הגלובליזציה , מגעים ודיאלוג בין דתי , לא רק לצרכים אינסטרומנטליים , הם תופעה הולכת ומתרחבת בעולם כולו . מגעים אלה מתקיימים לא רק בין שלוש הדתות המונותאיסטיות אלא גם עם דתות אסיה כמו ההינדואיזם והבודהיזם . גושן מצביע על שורה של שאלות שהיהדות צריכה לשאול את עצמה תוך כדי כניסה לדיאלוגים מסוג זה . שאלות אלה כוללות את היחס לדתות הנתפסות באליליות . צריכים לשאול את השאלה מהי אלילות בזמן הזה והאם ההינדואיזם , למשל , הוא דת אלילית . כמו כן יש להתייחס לסוגיית הבחירה של עם ישראל - מה ההשתמעויות של מושג זה עבור יחסיה של היהדות עם דתות אחרות . גושן מציע מודל לא אקסקלוסיבי של בחירה המבוסס על אהבה ויחסי איכות מיוחדים בין אלוהים לעם ישראל אבל אינו שולל יחסים מקבילים בין אלוהים לישויות דתיות אחרות . הדיון של גושן מזכיר לנו את המורכבות והרגישות של הסוגיה כולה . בכינוס שהתקיים ב 2001 בירושלים הגיב הרווי א' גולדברג על העבודות של שלמה פישר , של דב מימון ושל צבי זוהר . כללנו את תגובתו בספר מכיוון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא