|
|
עמוד:352
ללגיטימיות , אף אם אין לגיטימיות זו חלה בהכרח על כלל אמונותיה ? האם אין " מבחן האיש הקדוש" מבחן עקרוני שלאורו יש לחשוב על תוקפן הרוחני של כל הדתות ? עלינו להקדיש שיקול דעת מעמיק לאתגר שמציב האיש הקדוש לתאולוגיה של דתות העולם . במידה שהאיש הקדוש הוא צינור או אופן התגלות אלטרנטיבי להתגלות ההיסטורית הקלטית , יש בעובדת קיומו כדי להעניק לגיטימיות ברמה זו או אחרת לדתות אחרות . ד . תורה וחוכמה . אחד האופנים הקלסיים שבאמצעותם הוצדקה למידה מחוץ לטווח ההתגלות המסורתית היה ההבחנה בין תורה לחוכמה . "חכמה בגרם תאמין . " על פי הבחנה זו , מה שנלמד מחוץ ליהדות אינו בגדר תורה , אלא בגדר חוכמה . אמירה זו מתארת כמובן את אופן הלמידה שלנו , ולאו דווקא את טיב ההבנה העצמית של מי שלומדים ממנו . מה שהוא התגלות בעיני אחד יכול אולי לשמש חוכמה בעבור אחר . האפשרות לפתח רמות שונות של משמעות ביחס לתכניה של דת כלשהי יכולה אפוא להגמיש את המפגש הבין דתי . אלא שפיתוח רמות שונות אלה מצריך הרבה מחשבה . ההבחנה בין תורה לחוכמה אינה כה חד משמעית כפי שנדמה במחשבה ראשונה . דברי חוכמה שבכתובים הם רמה מסוימת של התגלות , אף אם הללו נתפסים כנחותים מן ההתגלות של התורה . אף דברי חכמים בתורה שבעל פה הם סוג של חוכמה . אך בה בשעה הם מוכרים כסוג מסוים של התגלות . אם מוכנים אנו להכיר ביכולתם של חכמים לחדש ולהמשיך תורה בפירושיהם ובחוכמתם , להבדיל ממסירת מסורות קדומות בשלשלת הדורות , עלינו להכיר בכך שהגבולות שבין חוכמה להתגלות מטושטשים במידה רבה . אדרבה , התקדים של חכמים המגלים בדעתם ובהכרתם את ההתגלות האלוקית יכול אפילו לשמש תקדים ללגיטימיות של מסורות דתיות אחרות המגלות את האלוקות דרך גילויי החוכמה שלהם , גם ללא התגלות אלוקית מפורשת בקול שופר , ברקים ורעמים . הבנה אפשרית אחת של "חוכמה" בהקשר זה היא חוכמה של מוסר , להבדיל מחוכמה של גילוי אלוקי . על פי הבנה זו , ניתן להבחין בין התחום הדתי הנוגע לתיאור האלוקות וליחס אליה לבין תחום המוסר שהוא תחום החוכמה המובהק . לפי הבנה זו , חוכמה , קרי מוסר , היא תחום המפגש ההולם שבין הדתות , והיא המעניקה לגיטימיות לדתות אחרות . בנקודה זו חוזרים אנו לרעיונות שכבר נוסחו לעיל . עמדה מעין זו יכולה לצמוח מתפיסת המאירי , המודדת דתות אחרות על פי קריטריונים מוסריים . ה . אסטרטגיה מיוחדת במינה להתמודד עמ בעיית ההתגלות בזיקתה לדתות אחרות עלתה כבר בהתייחסות לעמדתו של ר' אברהם בן הרמב"ם . אי אפשר לנתק את ההכרה בהתגלות ההיסטורית שעם ישראל זכה לה מן ההיסטוריה המיוחדת שלו בעקבות אותה התגלות . קבלת התגלות אינה זהה לשמירת ההתגלות . קיימת אפשרות עקרונית שתכניה של ההתגלות אבדו , וכי ההתגלות נפגמה . החלל שיצר פגם זה יכול להתמלא על ידי דתות אחרות , שזכו
|
|