|
|
עמוד:337
העיקרי שלו הוא האומה , אחת הדרכים להתמודד עם מסורות דתיות אחרות , וממילא אחד האתגרים שלפניהם ניצבת תאולוגיה של הדתות , היא היכולת לכלכל את ההתייחסות לדתות אחרות במסגרת הסיפור היהודי הפרטיקולרי . האופן שניגש ר' יעקב עמדן , כמו גם הוגים רבים אחרים , להתמודדות עם דתות אחרות מדגים את החיוניות שבהתחשבות בממד הסיפורי של היהדות . העמדה הפלורליסטית העולה מפרשנות ומהגות מעין זו אינה פלורליסטית במובן מלא , עקרוני ואפריורי . קבלת הזולת והענקת לגיטימיות נעשות באופן מוגבל , על פי קריטריונים יהודיים פנימיים . עמדה זו מכונה עמדה אינקלוסיביסטית . לאמור , האחר מוכל בתמונת העולם של מי שעורך את הבחינה הרעיונית , ומידת הפלורליזם העקרוני המופגן כלפי הזולת היא כמידת היכולת לפרשו ולהכילו בתמונת העולם היהודית על פי מושגיה היא . ההתמודדות עם הלגיטימיות של תופעות דתיות אלטרנטיביות קשורה קשר הדוק לשתי סוגיות רעיוניות . הראשונה היא אופן תפיסתו של חזון אחרית הימים . מה אחריתן של אומות העולם , ובכללן הדתות האחרות , בחזון אחרית הימים שלנו ? האם החזון האסכטולוגי מניח הישרדות של דת אחת בלבד ? כדי לקבל כלגיטימי את עצם קיומן של דתות אחרות , עלינו לקבוע למי נועדה היהדות . האם קבלת היהדות , החיים על פי עקרונותיה ואימוץ השקפת עולמה נועדו אך ורק לבני האומה היהודית , או שמא הם חלק מחזון שהאנושות כולה עתידה ליטול בו חלק ? ככל שהעתיד האוניברסלי נתפס כבבואה של ההווה היהודי , כן יקשה לפתח תפיסה פלורליסטית ביחס לדתות אחרות . תפיסה אקסקלוסיביסטית של חזון אחרית הימים יכולה להיות מושפעת משני גורמים . האחד הוא המתח הלאומי שבין ישראל לאומות העולם , כפי שהוא מיתרגם לתחום היחסים בין הדתות . השני הוא הבנת הדת במונחים של אמת ושקר , וממילא הכורח הפנימי בניצחונה של האמת היחידה . החזון האסכטולוגי הוא חלק בלתי נפרד מגיבוש היחס לדתות אחרות בהווה . קשה לתת מענה חד משמעי לשאלת תפיסת החזון האסכטולוגי היהודי , שכן אין בנמצא חזון אסכטולוגי רשמי המקובל על הכול . תמונות שונות של אחרית הימים התפתחו בשנות קיומה של היהדות . תמונות אלה משקפות את מצבם הנפשי של בעלי החזון , את תנאי חייהם ואת שאיפותיהם הרוחניות . חזונות אלה סותרים זה את זה בנקודות עקרוניות , ובכללן הנקודה העולה כאן לדיון : מעמדם של גויים בתפיסת אחרית הימים . דומה כי בירור ממצה של שאלת תפיסת הדת באחרית הימים הוא חיוני לבירור עכשווי של יחסה של היהדות לדתות העולם . שאלה שנייה , הנוגעת ליכולתנו לחשוב על הלגיטימיות של דתות אחרות , היא שאלת החזון שהיהדות מציעה לאומות העולם בהווה . כאן שבים אנו לשאלת מורכבותה של הזהות היהודית כאומה וכדת . מכוח הממד האתני שבהגדרתה , היהדות אינה נתפסת כדת החותרת להפצה אקטיבית של אמונתה בקרב בני אמונות אחרות . ממילא , מה שהיהדות מציעה למי שאינו בן הדת
|
|