|
|
עמוד:332
בעלת ערך אינטלקטואלי ודתי של ממש , היא חייבת להשפיע גם על המנטליות הדתית וגם על ההגות הדתית . מעבר לאתגר הנפשי של פריצת הסגירות , הדיאלוג מציב אתגר תאולוגי של ניסוח והבנה ראויים של בסיסי האמונה היהודית באופן שהללו יאפשרו אינטגרציה של המיטב שהדיאלוג הבין דתי יכול להביא לחיים הדתיים של כל דת . בניסוח זה כבר טמונה משמעות אחת של פלורליזם - הכרה עקרונית באפשרות הלימוד מן הזולת המהווה אופן של הענקת לגיטימיות לזולת , מבלי שיש בה משום הענקת הסכמה גורפת למכלול אמונותיו . פתיחות וקבלה עקרוניות הנחוצות לשם לימור מן הזולת מציגות לפנינו פן אחד של פלורליזם . מבחינה רעיונית יש תקדימים המאפשרים להציג את רעיון הבחירה באופן שאינו מונע את היכולת ללמוד מאחרים אלא מאפשר להיות פתוח להם במסגרת דו שיח כן . ההבנה שהבחירה בעם ישראל אין משמעותה שהוא טוב מאחרים , אלא שהוא נבחר לשליחות ולתפקיד מסוים , היא הבנה לגיטימית ומוכרת של הרעיון . אם נאמץ עמדה זו , להבדיל מעמדה חזקה יותר של תפיסת הבחירה , אין הכרח שהשליחות והייעוד שעם ישראל נבחר להם ישללו את הלגיטימיות שבמסורות אחרות . הבנת השליחות יכולה להגביל את תוקפה של הבחירה ולהגדירה באופן המשאיר מקום משמעותי לדו שיח משמעותי . אפילו הבנה שהבחירה מעידה על איכות מהותית של עם ישראל אינה חייבת לשלול באופן עקרוני את פרות הדיאלוג , אם כי הנטייה הנפשית המעוצבת מכוחה של הבנה מעין זו היא להתרחק מן העניין במפגש אותנטי עם הזולת . העובדה שהיהדות היא לא רק מסכת אמונות ומעשים , אלא היא קשורה קשר בל יינתק לסיפורו המסוים של עם ישראל , אף היא חשובה להתמודדות עם היחס העקרוני שבין היהדות לדתות העולם . היהדות השכילה למצוא את האיזון בין התורה הרוחנית שהיא מלמדת לבין היותה דרך חיים המיועדת לאומה מסוימת . העובדה שהיהדות היא אומה ולא רק דת היא שאפשרה ליהדות לאמץ עמדה השוללת מיסיון אקטיבי החותר להפיץ את תורתה ברבים . איזון זה שבין הממד הלאומי לממד הדתי בהגדרת היהדות יכול להיות רב ערך בגיבוש תאולוגיה של דתות העולם . כאן לפנינו מוקד מרכזי בגיבוש הבנה פלורליסטית של דתות העולם . זיהוי הרכיב הנרטיבי בדת , להבדיל מן הממד הרעיוני שלה , מאפשר התמקדות בפרטיקולריות של נרטיב נתון , מבלי שזו מחייבת שלילת נרטיבים אחרים . סיפור כריתת הברית שבין אלוקים לעמו הוא סיפורה של אומה מיוחדת . אין הוא חייב למנוע קיומם של סיפורים אחרים . הווה אומר : דווקא העובדה שהיהדות היא דת ואומה כאחד היא בעלת פוטנציאל חשוב מאוד לדיאלוג הבין דתי . אם דתות אחרות , דוגמת הנצרות והאסלאם , נדרשות להתמודד עם תפיסתן את הדתות האחרות מתוך היסטוריה של תחרות אקטיבית על נפש אוכלוסיית המאמינים העולמית , היהדות נדרשת לאתגר זה מתוך עמדה צנועה יותר בכל הנוגע לשאיפותיה ליישום אקטיבי של אמונותיה בעולם .
|
|