|
|
עמוד:325
60 רומא , ( מעלה ספק בקביעה מעין זאת . כך גם דיווחו של אברהם אלמאליח כי עם הגיעו לדמשק בשנת , 1910 פגש שם ביהודי קשיש שעסק במורה נבוביים ברוח העיון הימי ביניימי . אף מחברנו , שכתב בשנות השלושים של המאה ה , 19 מעלה על נס בסיפור זה את העיסוק בשבע החוכמות , ומניח ששומעיו / קוראיו יודעים במה מדובר . אפשר אפוא כי היו שרידים לגישה הספרדית האינטגרטיבית הקלסית בקרב יהודי המזרח התיכון המוסלמי , גם במאות השנים האחרונות . אולם למיטב ידיעתי אין כל מידע פוזיטיבי על חכמים יהודים באימפריה העות'מאנית של המאה ה , 18 שעסקו בחוכמות שמחוץ ללמדנות תורנית מקובלת . ומה באשר לעולם המוסלמי : האם שם היו בתקופה זו באזורנו חכמי דת שעסקו בלימודים כלליים שמעבר לטקסטים דתיים 1 בחיבור שראה אור לאחרונה סוקר ומנתח יצחק ויסמן את עולם המחשבה הדתית המוסלמית בדמשק של המאה ה . 19 מדבריו עולה כי במחצית הראשונה של המאה עסקו חכמים מקומיים אך במעט בחוכמות שמעבר ללימודי דת . מצב עניינים זה השתנה באופן ניכר לאחר שהגיע לדמשק האמיר עבד אל קאדר אל ג'זאארי , אשר פיתח תורה מקורית המשלבת בין צופיות לרציונליות , מכירה במעלות הרציונליות המערבית והישגיה בתחומי המדע , ומעניקה יחס של כבוד לדתות מונותאיסטיות אחרות . . 60 על הרב ישראל משה חזן , פעילותו התרבותית יהודית ויצירתו התורנית והפילוסופית ראו אבי שגיא , "הרב ישראל משה חזן : בין פרטיקולריזם לאוניברסליזם , " הנ"ל , יהדות.- בי / דת למוסר , תל אביב : הקיבוץ המאוחד , , 1998 עמ' ; 334-317 פאור , יוסף , ישראל משה חזן , האיש ומשנתו , ירושלים : הוצאת המחבר , תשל"ז . . 61 אברהם אלמאליח , היהודים כדמשק ומצבם הכלכלי והתרבותי , יפו : הפועל הצעיר , תרע"ב . . 62 בהקשר זה , יש לציין את דמותו של רפאל מרדכי מלכי , שהיה רופא ורב . הוא נולד באיטליה , שם רכש את השכלתו הרפואית והתורנית , ועלה לירושלים בשנת תל"ז / . 1677 נכדו דוד די סילוה מאפיין אותו כך : "ידיו רב לו בכל התורה , בנסתר ובנגלה , בפילוסופיא ובתכונה" ( הקדמתו לספר של חוקיה די סילוה פרי חרש על שלחן ערוך אורח חיים . ( ההדגשה שלי . ראו גם מאיר בניהו , מאמרים ברפואה לרבי רפאל מרדכי מלכי , ירושלים : יד הרב נסים , תשמ"ה . . 63 אכן , העניין ראוי לבדיקה מעמיקה ומקיפה , ואפשר שתוצאות בדיקה מעין זו יפריכו את קביעתי . . 65 Late Ottoman Damascus , Leiden : Brill , 2001 Itzchak Weismann , Taste of Modernity : Suf ism , Salaf iyya and Arabism in . 64 ראו בפרט : "עבד אל קאדר טוען שוב ושוב שהאמת בידי הדתות המונותאיסטיות היא בעיקרו של דבר אחת [ ... ] עבד אל קאדר מדגיש את התאמתו של המדע המודרני לכל הדתות . [ ... ] לנביאים לא היתה כוונה להתווכח עם הפילוסופים או לדחות מדעים כגון רפואה , אסטרונומיה וגאומטריה" . ( Modernity , pp . 160-161 Weismann , Taste of )
|
|