מעשה נורא בעיר דמשק

עמוד:324

אייקון יהודי המכוון את התודעה לעבר האלוהות , המיוצגת בשם הוי"ה , האס אלוהות זו היא "יהודית" או "אוניברסלית ? " אין ספק שיהודים לא מעטים משוכנעים שהאל הוא יהודי . אבל לדעתי לא זאת התפיסה המשתמעת מסיפור המעשה שלפנינו : הרי השיח' מסביר לרב כי "זה שמו של מי שאמר והיה העולם , הוא הבורא , הוא היוצר . " לא אל מוסלמי , לא אל יהודי , אלא אלוהי ההוויה כולה , בורא הכול . ובמשמע , הרב גאלאנטי מכיר בכך אף הוא . אם כך הדבר , הסוגיה המכריעה היא האם אדם שנולד , גדל והתחנך כמוסלמי , ועבר מסלול עלית של הכשרה דתית מוסלמית , מסוגל עקב כך "להתחבר" לאלוהות האוניברסלית טוב לא פחות ( טוב יותר (? מאדם שעבר מסלול יהודי מקביל ? כמדומני שלמקרא הסיפור שלפנינו התשובה לשאלה זו לא יכולה להיות אלא חיובית . נספח : דבר מה על ה " היסטורות" של הס > פוו האם סיפור זה שמספר הרב יצחק פרחי מלמד משהו על מציאות היסטורית כלשהי ? כפי שכתבתי בראשית המאמר , מרווח הזמן שמסופר עליו ברור ביותר : רבע המאה שבין השנים . 1806-1781 האם מתברר , על פי הידוע לנו ממקורות אחרים , שמנהיגים דתיים בכירים בדמשק של שנים אלו התאפיינו בתכונות ובנטיות המאפיינות את גיבורי סיפורנו ? נתחיל בעניין שבע החוכמות . מן העיון בספרו של דב רפל שבע החכמות ( תש"ן ) עולה כי העיסוק של חכמים יהודים בחוכמות האוניברסליות אמנם נתמעט עם הגירוש מספרד , אך לא פסק . גם במאה ה 16 היו דמויות בולטות שעסקו בכך , ובכלל זה בתורכיה ובארץ ישראל . תופעה זו נמשכה במאה ה , 17 בפרט באיטליה . בשלהי המאה ה 17 וראשית המאה ה 18 מזהה רפל אצל כמה מחכמי צפון אירופה ומערבה התייחסות לחוכמות כלליות , ובכללם הרב טוביה הכהן והרב דוד נייטו . בהמשך המאה ה 18 ייחסו הן הרב יהונתן אייבשיץ הן יריבו הרב יעקב עמדין מעמד רציני לחוכמות הכלליות . אולם זוהי כבר תחילת תקופת ההשכלה באירופה , והשפעות תקופה זו מעמעמות את הרציפות שבין עיסוק יהודים בשבע החוכמות הקלסיות לעיסוקם בידיעה מדעית ותרבותית מודרנית . רפל אינו מציין אף מקור המתייחס לשבע החוכמות או לעיסוק בחוכמות כלליות בקרב יהודי המזרח התיכון למן המאה ה 17 ואילך . האם נעלם לגמרי האידאל של שילוב חוכמה כללית עם חוכמת התורה , שאפיין את חכמי ספרד בחצי האי האיברי ואף בדורות שלאחר הגירוש ? הופעת דמות כגון זו של הרב ישראל משה חזן , שנולד באיזמיר ( 1806 ) וגדל בירושלים , וכבר שם עסק בעיון פילוסופי ( עור לפני שעבר לכהן כרבה של

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר