|
|
עמוד:306
מעלותיו של הרב גאלאנטי הן שלוש : היותו צדיק , חסיד וחכם בשבע החוכמות . שתי המעלות הראשונות הן מאפיינים של התנהגות דתית ושל מעלה רוחנית . התכונה השלישית היא אינטלקטואלית ומתייחסת לשליטה בתחומי ידע . שבע החוכמות היו יסוד ההשכלה הכללית הנאורה בימי הביניים ובראשית העת החדשה , וכללו דקדוק , רטוריקה , דיאלקטיקה , אריתמטיקה , מוזיקה , גאומטריה ואסטרונומיה " . במקורות היהודיים של ימי הביניים ושל ראשית העת החדשה חלוקות הדעות באשר למעמדן ולחשיבותן של חוכמות אלו בעבור יהודים . מדברי הרב פרחי ניכר שהוא תפס את העיסוק בחוכמות אלו כדבר רצוי ביותר , מבחינה יהודית , ואת השליטה בהן כמימוש של פן חשוב בשלמות האנושית הראויה על פי תורת ישראל . שילוב אצל אדם אחד של שלמות דתית ושלמות אינטלקטואלית אוניברסלית הוא הישג נדיר , עד שהרב גאלאנטי מוגדר כמי שלא היה כמוהו בדורו . אך מיד מתברר כי דברים אלו אמורים ביחס לבני דורו היהודים בלבד . מעצם היותן אוניברסליות , נגישות שבע החוכמות לכל בני האדם . כך אירע שבדורו של הרב משה גאלאנטי לא היה יהודי אחר שהשתווה לו , אך היה לא יהודי אשר הגיע לאותה מעלה . מי היה נוכרי זה , רב המעלות ? שיח' מוסלמי , תושב דמשק , אשר שמו לא נמסר . הוא היה , בדומה לרב העיר , "שלם בכל . " המונח שיח' מציין מלומד ו / או בעל תפקיד הנהגה . מתיאור הדמות בהמשך הפסקה ובהמשך הסיפור נראה כי מדובר בדמות של מנהיג צופי דגול . . 11 מאמר "קלסי" על שבע החוכמות ראו למשל . Company ; Online Edition Copyright by © Kevin Knight , 1999 [ 1907 ] Arts " , The Catholic Encyclopedia , 1 , Copyright © by Robert Appleton Otto Willmann , "The Seven Liberal הצגה תמציתית ראו www . csupomona . edu / . plin / ls 201 / medievaI _ curriculum . htlm "The Liberal Arts Curriculum in Medieval Universities " , http : // או את דף האינטרנט . arts . html http : // www . cosmopolis . com / villa / liberal- : "The Seven Liberal Arts" קובץ מאמרים בנושא ראו Arts in the Middle Ages , Bloomington : Indiana University Press , 1983 David L . Wagner ( ed . ) , The Seven Liberal . 12 תיאור וסיכום של מגוון ההתייחסויות היהודיות לשבע החוכמות ראו דב רפל , שבע החכמות : הויכוח על לימודי חול כיהדות , ירושלים : משרד החינוך והתרבות , תש"ן . . 13 תפיסה מעין זו של השלמות האנושית הראויה לא היתה מקובלת על כל חכמי ישראל לדורותיהם , אבל היתה אפיון מרכזי של המסורת התרבותית הדתית של יהדות ספרד ואגן הים התיכון . ראו על כך , למשל , בפרק האחרון של ספרי ד'אידל פני המורח : הלכות והגות אצל חכמי ישראל כמזרח התיכון ( ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות , ( תל אביב : הקיבוץ המאוחד , תשס"א . . 14 שיקוליי לזיהוי הדמות כשיח' צופי הם ( על פי המתברר בהמשך הסיפור : ( עיסוקו במיסטיקה , נטייתו להתבודדות ( מה שלא היה מתאפשר אילו היה בעל תפקיד בהיררכיה הדתית הרשמית של העלמאא , ( רצונם של גדולי השלטון להתקבל לפניו ולזכות בברכתו .
|
|